דלג לתוכן הדף
קישור לדף הבית של מנורה

איך אדע איזו קצבה אקבל בפנסיה?

אם תנסו לברר כעת מה גובה הקצבה שתקבלו, ייתכן שהסכום יפתיע אתכם. כך תוכלו להגדיל את החיסכון וליהנות מקצבה גבוהה יותר

אתם עובדים כל החיים, במחשבה שהקצבה שתקבלו לאחר הפרישה תעמוד ביחס ישיר לגובה ההכנסה שלכם. אבל האמת היא שקצבת פנסיה בנויה בצורה מורכבת יותר. לצד ההפקדות הקבועות לפנסיה (מצדכם ומצד המעסיק, או רק מצדכם – אם אתם עצמאיים), קרן הפנסיה לוקחת בחשבון מרכיבים נוספים בעת שקלול הקצבה החודשית שתקבלו. בין שיקולים אלה ניתן למנות את הגיל שבו תפרשו בפועל, כמו גם את דמי הניהול שאתם משלמים ותכניות חיסכון אחרות שאולי יש לכם (כמו קרן השתלמות, או קופות גמל אחרות).

אז איך אפשר לדעת כמה כסף תקבלו במסגרת קצבת הזקנה? יש דרך פשוטה לעשות זאת, אבל לפני שנגיע אליה, חשוב שתבינו ממה נגזר הסכום המופיע שם ולמה הוא לא בהכרח מייצג את הסכום הסופי של קצבת הזקנה הצפויה. נתחיל מהגיל שבו אתם צפויים לפרוש לפנסיה.

מהו גיל הפרישה?

גיל הפרישה לגברים בישראל הוא 67 וגיל הפרישה לנשים הוא 62 (או 67, כברירת מחדל בקרן פנסיה). עם זאת, ניתן להתחיל לקבל קצבה חודשית מקרן הפנסיה כבר מגיל 60. חשוב לקחת בחשבון שככל שפורשים בגיל מוקדם יותר - כך נדרש לפרוס את הפנסיה לטווח ארוך יותר – מה שאומר שקצבת הזקנה תהיה קטנה יותר. 

כיצד מחושבת קצבת זקנה?

ככלל, סך הצבירה שנחסך בקרן הפנסיה במהלך השנים מחולק בנתון הקרוי "מקדם המרה". נתון זה מחושב על פי תוחלת החיים הצפויה של החוסך או החוסכת.

קראו עוד: כל מה שרציתם לדעת על המודל הצי'ליאני ולא העזתם לשאול

סכום החיסכון לחלק למקדם ההמרה הוא קצבת הזקנה החודשית שיקבל החוסך לשארית חייו. לדוגמא: אם הוא חסך מיליון שקלים, ומקדם ההמרה שנקבע עבורו הוא 200, חישוב של 1,000,000 חלקי 200 יניב קצבה חודשית של 5,000 שקלים. עם זאת, מקדם ההמרה אינו קבוע ומשתנה לעת לעת, בדרך כלל בהתאם לשינויים בתוחלת חיים ושינויים בהנחות אקטואריות (חישובים עתידיים, הנעשים בהתבסס על לוחות התמותה של האוכלוסייה).

לנוסחה הזאת יש להוסיף גם עלויות אחרות שנגבות מקרן הפנסיה ומשפיעות על גובה הצבירה. אחת מעלויות אלו היא דמי ניהול, שנגבים מכל הפקדה וגם מהצבירה אחת לחודש. עלות נוספת היא דמי ביטוח שהנם חלק בלתי נפרד מקרן הפנסיה המקיפה, וניתן להתאים את היקף הכיסוי בהתאם לצורך של כל עמית כברירת מחדל קרן פנסיה מעניקה כיסוי למקרה של פטירה (חס וחלילה) ונכות. 

מי צפוי לחסוך יותר?

מטבע הדברים, מי שמפריש יותר לפנסיה, ולמשך תקופה ארוכה יותר, יחסוך יותר. המשמעות היא שבהחלט אפשר להגדיל את קצבת הפנסיה דרך עלייה בשכר, אבל אפשר לעשות זאת גם דרך הפקדה עצמאית במהלך הפסקות בין עבודות, או אפילו באמצעות העלאת שיעור ההפקדה החודשית לפנסיה. גם מי שיחסוך באמצעות תכניות חיסכון נוספות, כגון קרן השתלמות ו/או קופת גמל, ויחליט לנתב את החיסכון בהן לפנסיה - צפוי לקבל בעת הפרישה קצבה גבוהה יותר, כל עוד יימנע מלמשוך את הכספים (או את רובם) עד לפרישה.

מעבר לכך, גם מי שישלם פחות עבור עלויות שונות, כגון דמי ניהול, צפוי לחסוך יותר. הדבר נכון גם לגבי מי שמשלם פחות על כיסויים ביטוחיים. מי שאין לו בן או בת זוג וילדים, למשל, רשאי לוותר על כיסוי ביטוחי לשאירים ובטווח הרחוק הצבירה שלו בקרן תהיה גבוהה יותר, וכך גם הקצבה החודשית.

אם אתם לא בטוחים מהי הדרך הטובה ביותר להגדיל את החיסכון הפנסיוני, ניתן ומומלץ לעשות זאת באמצעות פגישה עם מתכנן פנסיוני. במנורה מבטחים אפשר לתאם פגישה עם מתכנן פנסיוני, ללא עלות, ומומלץ לעשות זאת אחת לכמה שנים, או בכל פעם שמתחילים במקום עבודה חדש. 

כיצד בודקים את גובה קצבת הפנסיה המשוערת?

ניתן לעשות זאת באתר החברה המנהלת את קרן הפנסיה. אם אתם לא בטוחים באיזו חברה מנוהלת קרן הפנסיה שלכם, ניתן לברר זאת בקלות דרך אתר "המסלקה הפנסיונית" או שירות "הר הכסף" של משרד האוצר.

שימו לב שקרן הפנסיה שולחת לכם מדי שנה ומדי רבעון דוח עדכני על מצב הפנסיה שלכם, הכולל בין השאר הערכה של סכום הקצבה העתידי. יש לציין שהסימולציה, שעל בסיסה נערך חישוב זה, לוקחת בחשבון רק את סך הצבירה שחסכתם עד היום, בתוספת תשואה משוערת. במילים אחרות, הסימולציה יוצאת מנקודת הנחה שהכסף שצברתם עד כה הוא זה שממנו תיגזר קצבת הפנסיה, מבלי לקחת בחשבון את השנים שעוד נותרו לכם לעבוד ואת ההפקדות העתידיות.

הסיבה לכך היא שקרן הפנסיה לא יכולה לשער באיזה גיל תעדיפו לפרוש, מתי תהיה לכם הפסקה בין עבודות או אם חלילה יקרה אירוע שיגרום לכם להפסיק לעבוד, זמנית או לצמיתות. בשל כך הסכום, שכנראה יהיה נמוך עד נמוך מאוד, לרוב לא מייצג את תמונת המצב שתהיה לכם ביום הפרישה לגמלאות.

ובכל זאת, סכום הקצבה המסתמן נמוך מאוד גם בהשוואה לגובה המשכורת שלי. למה?

ישנן מספר סיבות לכך שהקצבה נחשבת נמוכה יחסית:

אחוז ההפקדות לפנסיה הוא מוגבל. למעשה, בכפוף לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, כל עובד שכיר מפריש 6% ממשכורתו לפנסיה, כשאת הפרשה זו ניתן להגדיל בעד אחוז אחד, לשיקול דעת העובד. המשמעות היא שגם מי שקיבל העלאה משמעותית במהלך הקריירה (למשל, עורך דין שסיים את תקופת הסטאז') לא יכול להפריש לפנסיה יותר מ-7% ממשכורתו, גם אם הוא מרוויח סכומים גבוהים, שהוא יכול להרשות לעצמו להפריש מהם יותר. לאותו עובד יש אומנם אפשרות להפקיד בעצמו לפנסיה, במעמד עצמאי, אך רבים מהעובדים לא מודעים לאפשרות זו או לא מעוניינים בה.

  • ההפקדות מבוססות על סכום השכר. הישראלים מתחילים את הקריירה מאוחר יחסית בהשוואה לעולם – אחרי שירות צבאי, טיול בעולם, ולעתים גם תואר ראשון ושני. בשל כך, בשנות העשרים עד תחילת שנות השלושים שלהם, הישראלים מרוויחים יחסית מעט, אם בכלל, ובהתאם לכך, מפרישים לפנסיה סכומים נמוכים. הבעיה היא שפנסיה היא כאמור חיסכון שנבנה עם הגיל. כלומר, גם עם השנים הישראלי מרוויח יותר, ומפריש יותר לפנסיה – לכסף שחסך יש פחות זמן לתרום לחיסכון בצורה משמעותית.

  • ישראל היא מעצמת ילודה – נשים בישראל יולדות יותר ילדים, ולכן גם יוצאות ליותר חופשות לידה. חשוב לציין שבשלושת החודשים הראשונים לחופשת הלידה, המעסיק ממשיך להפריש לעובדת לפנסיה כרגיל. כלומר, חופשת הלידה עצמה לא פוגעת לה בפנסיה. עם זאת, נשים רבות בוחרות להאריך את חופשת הלידה, מה שלא מחייב את המעסיק להפריש עבורן לקרן פנסיה ומכאן, גם עשוי לפגוע בגובה החיסכון העתידי.

  • רבים בוחרים למשוך את כספי הפיצויים בעת מעבר בין מקומות עבודה. כל משיכה כזאת גורמת לקופה להידלדל, שכן אלו מהווים בין 30%-40% מכלל החיסכון ומשיכתם בטרם עת היא תגרום לכך שיישאר פחות כסף בקופה.

כיצד ניתן להגדיל את גובה הקצבה העתידית?

ישנן מספר דרכים:

  • להגדיל את אחוז ההפקדה העצמית מ-6% ל-7%.
  • לשמור על רצף ההפקדות. כלומר, להקפיד להפקיד גם כשנמצאים בין עבודות וגם כשנמצאות בהרחבה של חופשת לידה ללא תשלום.
  • להימנע מפדיון פיצויים בעת עזיבת מקום עבודה.
  • לוודא שכל כספי החיסכון הפנסיוני נמצאים בקרן אחת ולא מפוזרים במספר קרנות פנסיה ממקומות עבודה קודמים. כך החיסכון מסודר ונוח יותר לניהול, ודמי הניהול נגבים רק מקרן פנסיה אחת.
  • לנייד כספים מקופת גמל להשקעה או קרן השתלמות לתוך הפנסיה (במעמד הפרישה בלבד). חיסכון בקופת גמל להשקעה ובקרן השתלמות הוא רצוי ומומלץ גם בטווח הקצר והבינוני, אך בכוחו גם לספק יתרון משמעותי לפורשים לפנסיה. בעת הפרישה ניתן להעביר את הכספים שצברתם לקרן הפנסיה שלכם, מה שיהפוך את הקצבה החודשית לגבוהה יותר. 

איך ניתן להתכונן נכון לפרישה לפנסיה?

"אנחנו במנורה מבטחים ממליצים לכל לקוח שלנו שעבר את גיל 55 לקיים פגישת תכנון פרישה עם מתכנן פנסיוני או עם מומחי הפרישה שלנו", אומר יגאל פלג, מנהל תחום עסקי ומטה מקצועי במנורה מבטחים. "בפגישה זו ייבדקו כל הקרנות והקופות, האם קיימים כספים בקופות הגמל/קרנות השתלמות שניתן לנייד לקרן הפנסיה וייעשו התאמות נדרשות לפי המאפיינים האישיים של אותו לקוח (סטטוס משפחתי וכיו"ב).

בפגישות אלו, אנו מסייעים ללקוח לשים יעד ואז להגיע אליו. הלקוח מגדיר מהי ההכנסה שלהערכתו יצטרך בגיל פרישה ואנחנו, באמצעות סימולציות, בונים תמהיל ותוכנית עתידית המבוססת על הפוטנציאל של החסכונות. בנוסף, לפורשים יש שלל הטבות מס שחשוב להכיר כבר מגיל 55 ולפיהן לעשות את ההתאמות הנדרשות, וגם את אלו נוכל לפרוס בפניו. המתכנן הפנסיוני יבנה תכנית מסודרת עם המלצות, תוך מקסום הפוטנציאל של החסכונות וניצול מירב הטבות המס שניתן לקבל".

לקביעת פגישה עם מתכנן פנסיוני, כתבו לנו: telemeet-up@menoramivt.co.il

קראו עוד: איך מתכננים נכון את הפרישה לפנסיה?