דלג לתוכן הדף
קישור לדף הבית של מנורה

כל מה שרציתם לדעת על המודל הצי'ליאני ולא העזתם לשאול

וגם: הקשר המפתיע לפנסיה של כולנו

אחד הגורמים המשפיעים על גובה הקצבה הצפויה לנו בגיל הפרישה הוא התשואות שהשיגה קרן הפנסיה במהלך כל תקופת החיסכון. מתוך שאיפה להשיג תשואה גבוהה ככל הניתן, הגוף הפיננסי נוקט במדיניות מסוימת בהשקעת הכספים שאנו חוסכים. מחשבה רבה מושקעת באופייה ובהתנהלותה של מדיניות זו, ובמסגרתה הוחלט לאמץ את מה שמכונה "המודל הצ'יליאני", או בשמו הישראלי "המודל החכ"ם" - מודל שבו רמת הסיכון של ההשקעה היא פונקציה של גילו של החוסך.

אז מהו בדיוק המודל הצי'ליאני ואיך הוא עובד? על כך נשיב במאמר זה.

קצת היסטוריה 

בתחילת דרכו של עולם החיסכון הפנסיוני, המדינה סבסדה את רובו בכך שהקצתה אגרות חוב מיועדות, שהעניקו תשואה מובטחת, ללא קשר למצב הכלכלה ושוק ההון. באותם ימים, כמות החוסכים הייתה קטנה משמעותית ממה שהיא היום. לאורך זמן, כבר היה ברור כי המדינה לא תוכל להמשיך ולסבסד ככה את הפנסיות ויש שיאמרו שאף לו הייתה יכולה, לא בטוח שבראייה כלכלית כוללת, זה היה מיטיב עם השוק.

וכך בהדרגה, הפחיתה המדינה את שיעור הסבסוד שלה בקרנות הפנסיה - משיעור של 70% עד לשיעור של 30% בלבד. זאת, בשעה שקופות גמל וביטוחי מנהלים לא נהנים מסבסוד אג"ח מיועדות בכלל.

כתוצאה מכך, נאלצו הגופים הפיננסיים למצוא דרכים אחרות כדי למקסם את הפוטנציאל של החסכונות המופקדים בהם. בהמשך, החלו חברות מנהלות וחברות ביטוח להתמקצע בהשקעות ולהקים מערכי השקעות. אלה הציעו לחוסכים מספר מסלולי השקעה, הנבדלים ברמות הסיכון שלהם, בהתאם להעדפות של כל חוסך וחוסך. בפועל, מרבית החוסכים לא בדקו את ההצעות ולכן לא ביצעו בחירה אקטיבית של מסלולי ההשקעה, מה שאומר שהכספים שלהם נותרו במסלולי ברירת המחדל הכלליים.

איך נולד המודל הצ'יליאני בישראל

בשנת 2008 חווה העולם את אחד המשברים הכלכליים הגדולים במאה השנים האחרונות. רווחים שהושגו במשך שנים נמחקו ברגע. המצב גרם למצוקה בעיקר בקרב החוסכים שהתקרבו לגיל פרישה, וספגו בבת אחת הפסדים שהקטינו את החיסכון שצברו במהלך כל חייהם. עקב כך, נולד הצורך במודל ברירת מחדל, שמבוסס על סיכון כפונקציה של גיל. המודל הזה ידוע בעולם בתור "המודל הצ'יליאני" כי המדינה הראשונה שאימצה אותו הייתה צ'ילה, שנים רבות לפני המשבר בשנת 2008.

המודל הצ'יליאני מניח שמרבית החוסכים אינם בקיאים בתורת ההשקעות או בניהול סיכונים, ולפיכך נמנעים מלבצע פעולות יזומות בעניין. לכן, המודל מניח תשתית לברירת מחדל שמייתרת את העיסוק האקטיבי בחיסכון, תוך ניסיון להשיג תשואה גבוהה יחסית ובמקביל לצמצם את הסיכון להפסיד כסף.

ההנחה שבבסיס המודל היא שהסיכוי לתשואה גבוהה, ולצדו גם הסיכון הגבוה, הולך ופוחת ככל שעולה הגיל. כלומר חוסכים שלא בחרו אקטיבית את מסלול ההשקעה, ישויכו באופן אוטומטי למסלולים שבהם הרכב הנכסים מותאם לגילם. מדובר בנכסים תנודתיים כמו מניות בגילאים הצעירים, כשהתמהיל ישתנה להשקעה בנכסים סולידיים יותר (אג"ח ממשלתי למשל) ככל שגיל החוסכים יתקרב לגיל הפרישה.

רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון היא שעלתה עם היוזמה להכנסת המודל הצ'יליאני בישראל עוד בשנת 2008, בעקבות המשבר, תחת השם "המודל החכ"ם- חיסכון כספי מותאם". אחרי לא מעט דיונים וטיוטות, התקנות בנושא אושרו בשנת 2015, והמודל חל בכל קרנות הפנסיה מתחילת שנת 2016. 

יתרונות המודל הצ'יליאני 

אם יש משהו שההיסטוריה מלמדת אותנו, הוא שבטווח של עשרות שנים, השקעה במניות מניבה תשואה גבוהה. בתוך מסגרת זמן כל כך ארוכה, אין כמעט משמעות למשבר כזה או אחר. אלא שכדי לצמצם את הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מנפילות בשוק, חשוב שבעתות משבר יהיה די זמן כדי לתת לשוק ההון "לתקן את עצמו" ולחזור לערכים שהיו לו לפני פרוץ המשבר.

בעוד שחוסכים צעירים יכולים להרשות לעצמם לחכות עד להתאוששות השוק, לחוסכים מבוגרים – שקרובים לגיל הפרישה – אין את הפריבילגיה הזאת. אם המשבר תופס אותם רגע לפני הפרישה, הם ייפגעו קשות מהמשבר והחיסכון שלהם עשוי להיפגע בעשרות אחוזים.

המודל הצ'יליאני מותאם בדיוק לסיכונים אלה, ובעוד שאצל חוסכים צעירים הפסדים בחיסכון הפנסיוני בעקבות המשבר הם "הפסדים על הנייר" בלבד (בהנחה שהם לא מבצעים פעולות בחשבון, לרבות משיכת כספים, בתקופה הזו או בכלל), אצל החוסכים שמתקרבים לגיל הפרישה מדובר בהפסדים אמיתיים, אך מתונים יותר. זאת, משום שבאופן אוטומטי מסלול ההשקעה שלהם מורכב מנכסים הרבה יותר סולידיים ופחות תנודתיים, מה שאומר שההפסדים שהם סופגים בתקופות משבר נמוכים באופן משמעותי. לעיתים, הם אף אינם מורגשים כלל.

אם לסכם, המודל מאפשר להגדיל את הסיכוי לרווח בשנות החיסכון הראשונות, תוך צמצום הסיכונים לקראת גיל הפרישה, והכל מבלי שנדרשת מהחוסכים פעולה אקטיבית או בחירה כלשהי. כמובן, חוסכים שמעדיפים לבחור אקטיבית את מסלול ההשקעה שלהם יכולים עדיין לעשות זאת, בתיאום עם החברה המנהלת את קרן הפנסיה.    

איך נראים המסלולים מותאמי הגיל בקרן הפנסיה של מנורה מבטחים

מנורה מבטחים הייתה מהראשונות שאימצו את המודל הצ'יליאני, וזאת מתוך הכרה ביתרונותיו הרבים. עוד בטרם נכנסה הרפורמה לתוקף, היא פתחה את חמשת מסלולי "יעד לפרישה", ששמם מבוסס על השנה שבה צפויים החוסכים לפרוש. המעבר ממסלול אחד לאחר נעשה באופן אוטומטי מבלי שנדרשת פעולה כלשהי מהחוסכים.

מוזמנים לקרוא עוד על מסלולי יעד לפרישה בקרנות הפנסיה של מנורה מבטחים.