דלג לתוכן הדף
קישור לדף הבית של מנורה

מתי ואיך כדאי למשוך את כספי הפיצויים?

ההפקדות לחיסכון הפנסיוני אצל שכירים מורכבות מרכיב תגמולים ומרכיב פיצויים (שלעיתים כולל גם רכיב ביטוחי). כספי רכיב הפיצויים ניתנים למשיכה במועדים שונים ובתנאים שונים, אבל לפעמים עדיף לא למשוך אותם בכלל.

מי זכאי לכספי רכיב הפיצויים? מתי הם מוחזרים למעסיק ולמה עדיף אם אפשר שלא למשוך אותם כלל? על כך נשיב במאמר זה.


כספי רכיב הפיצויים הם כספים שהופקדו על ידי המעסיק והם ישולמו לעובד למי שסיים את עבודתו במקום עבודה מסוים, בנסיבות המזכות אותו בכספים אלו. ישנן מגוון סיבות שבגינן יחסי עובד ומעביד מסתיימים. בין הנסיבות המזכות בכספי רכיב הפיצויים ניתן למנות פרישה לפנסיה, פיטורים ובמקרים מסוימים גם התפטרות. המטרה המקורית של כספי פיצויים היא לשמש מעין "כרית ביטחון" למי שנמצא בין עבודות.

במהלך השנים השתרשה נורמה התנהגותית לפיה עובדים רבים בוחרים לפדות את כספי רכיב הפיצויים במעבר בין עבודות, גם אם יש להם רציפות תעסוקתית בין עבודות. המנהג עשוי לחזור על עצמו גם אם בעבודתם החדשה, המשכורת שלהם גבוהה יותר.

הנה משהו שחשוב לדעת על כספי רכיב הפיצויים. מדובר בחלק משמעותי מהפנסיה שלנו (ואף למעלה משליש ממנה). למעשה, כספים אלה מתווספים לסכום שנצבר בקרן הפנסיה, מגדילים את הקצבה הצפויה ועשויים לתרום משמעותית לרמת החיים שצפויה להיות לנו לאחר הפרישה.

קראו עוד: מה הקשר בין כספי הפיצויים לבין הפנסיה שלנו 

מתי העובד לא זכאי לפיצויים? 

ככלל, בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, עובד שפוטר או שעבודתו הסתיימה מיוזמתו בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים (כגון הרעת תנאים מוחשית), זכאי על פי דין לתשלום פיצויים ממעסיקו לאחר השלמת שנת עבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. במקרים מסוימים וחריגים, רשאי בית הדין לעבודה לקבוע כי העובד לא זכאי לפיצויים. למשל, במקרה של הפרת משמעת חמורה כגון מעילה, או בכל מקרה אחר שבו בית הדין לעבודה מצא לנכון לתת למעסיק פסק דין, לפיו הוא רשאי למשוך את כספי רכיב הפיצויים. 

ישנן שתי דרכים לחשב את הפיצויים: 

  1. הדרך הראשונה היא חישוב מספר שנות העבודה של העובד והכפלתן במשכורת האחרונה של העובד, כאשר מסכום זה יופחת הסכום שנצבר ברכיב הפיצויים בהסדר הפנסיוני בגין העובד.

    למשל, עובד התחיל את העבודה עם משכורת של 10,000 שקלים לחודש. נניח שסיים אותה לאחר עשור, עם משכורת של 15,000 שקלים לחודש.

    חישוב הפיצויים יעשה כך:

    משכורת אחרונה X מספר שנות העבודה = 15,000 שקלים X עשר (10) שנות עבודה = 150,000 שקלים.

    ברוב המקרים, המשכורת עולה עם הוותק. בשל כך, היתרון בשיטה זו הוא שבמרבית המקרים היא תעניק את פיצויי הפיטורים הגבוהים ביותר. החיסרון בשיטה זו הוא שהזכאות לפיצויים תקפה רק למי שפוטרו על ידי המעסיק (או, במקרים המוכרים בחוק, גם מי שהתפטרו בנסיבות שרואים אותן כפיטורין), כאשר לצורך תשלום הפיצויים המעסיק יבצע השלמה לסכום הפיצויים שמצוין בהסדר הפנסיוני. מי שהתפטר מרצונו, כלומר - שלא בנסיבות בהן רואים אותו כמפוטר, לא יהיה זכאי לפיצויים כלל, אך יתכן כי יהיה זכאי לשחרור כספי הפיצויים שנצברו בקופות הגמל (מלאים או חלקיים) בהתאם להסכמים וההסדרים החלים על העובד והמעסיק.

    למען השלמת התמונה, יצוין כי ייתכן שהמעסיק יהיה מנוע מלמשוך את הכספים שנצברו ברכיב הפיצויים בהסדר הפנסיוני. כמו כן, ובהתאם להסדר התחיקתי, נקבעו מגבלות על האופן שבו מעסיק יכול כאמור למשוך כספים, גם אם העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים.
  2. השיטה השנייה מבוססת על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. שמתייחס להפקדות שוטפות שמבצע המעסיק בחיסכון הפנסיוני. ההסדר של סעיף 14 קובע כי הפקדות לפיצויים, שהופקדו במהלך השנים לחיסכון הפנסיוני, יחליפו את חובת המעסיק לפיצויי פיטורים בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו להחלתו של סעיף ,14 כגון שיעורי ההפקדות, השכר ממנו בוצעו ההפקדות ותקופת ההפקדות.

    כך, עם סיום יחסי עובד מעביד מכל סיבה שהיא, ואף כאשר העובד מתפטר, הבעלות על כספי רכיב הפיצויים, שהופקדו באופן שוטף בתקופת העבודה, עוברת לעובד. העובד, מצדו, יכול למשוך את הכספים במלואם או בחלקם, או להמשיך לחסוך באמצעותם לפנסיה.

    היתרון, במקרה זה, הוא שלא משנה מהי סיבת הפסקת יחסי העבודה, הבעלות בכספי הפיצויים עוברת לעובד או לעובדת, אלא אם נשללה בפסק דין זכאותו של העובד לפיצויים.

    עם זאת, לעיתים, הסכום הנצבר בשיטת חישוב זו יהיה נמוך יותר מאשר בשיטה הראשונה. זאת, משום שכל הפקדה לרכיב הפיצויים נעשית על בסיס המשכורת באותו הזמן ותחת ההנחה שהשכר עולה כפונקציה של הוותק. כתוצאה מכך, ההפקדות (בעיקר בשנים הראשונות) צפויות להיות נמוכות יותר וכפועל יוצא – גם הסכום המצטבר יהיה נמוך יותר. 

התנאים למשיכת כספי פיצויים 

התנאי הראשון לזכאות למשיכת כספי הפיצויים הוא זכאותו של העובד לכספים בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים, או בהתאם להסכם של העובד מול המעסיק או הסכמים קיבוציים/צווי הרחבה, המחילים את סעיף 14. 

התנאי השני הוא סיום יחסי עובד-מעביד. כל עוד אלה לא הסתיימו, הכספים עדיין נחשבים בבעלותו של המעסיק, אף שהם מופקדים בחיסכון הפנסיוני של העובד או העובדת.

אם התמלאו שני התנאים הללו, רשאי עובד להגיש בקשה לחברה המנהלת, או חברת הביטוח, למשוך את כספי רכיב הפיצויים. 

אופן ביצוע המשיכה

את משיכת הפיצויים ניתן לעשות בקלות מול מוקד שירות הלקוחות של הגוף הפיננסי, או באופן עצמאי – באתר האינטרנט של החברה המנהלת את קרן הפנסיה. לצורך המשיכה, יש להציג אישור מעסיק לשחרור הכספים, טופס סיום העסקה, טופס 161 של מס הכנסה ופרטים מזהים, כמו גם בקשה למשיכה. במידה ולעובד אין אישור מעסיק לשחרור הכספים, אזי בחלוף ארבעה חודשים ממועד סיום העבודה, וככל שלא התקבלה מהמעסיק הודעה על הליך בבית הדין למשיכת הפיצויים על ידי המעסיק, יהיה העובד זכאי למשיכת הפיצויים. חשוב לציין שהאפשרות לבצע את המשיכה כאמור, אין בה כדי למנוע טענות של המעסיק כלפי העובד להשבת הסכומים שנמשכו.

במנורה מבטחים קיימת אפשרות לעשות את כל התהליך באופן דיגיטלי, ללא צורך בשיחה עם נציג.

בנקודה זו, חשוב להזכיר שמשיכת כספי פיצויים מקטינה משמעותית את החיסכון הפנסיוני, ולכן מקטינה גם את קצבת הזקנה העתידית. בשל כך, חשוב לשקול היטב את נחיצותה של המשיכה בטרם ממהרים לפדות את הכספים הללו.

אפשרות נוספת היא למשוך רק חלק מהפיצויים, כאשר יתרת הכספים מיועדת להגדלת קצבת הזקנה. 

איך חוסכים באמצעות כספי פיצויים לפרישה

מומחי הפרישה של מנורה מבטחים עומדים לרשותכם וישמחו לתרום מהידע שלהם לגבי אופן התנהלות עם כספי פיצויים באופן השקול ביותר. תוכלו גם לשאול אותם מה לעשות במקרה שבו מקבלים פיצויים מוגדלים, כמו גם כיצד ניתן לנצל את כל הטבות המס, תוך הימנעות מתשלום מס על משיכה גדולה של הפיצויים.

לשיחה עם המומחים של מנורה מבטחים חייגו *9699, או כתבו לנו ל-telemeet-up@menoramivt.co.il

*האמור לעיל מציג בתמצית את ההסדרים הרלוונטיים והינו סקירה כללית, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני המותאם לנתוניו/ה של החוסך/ת.