הסקירה הכלכלית: כל מה שקרה ברבעון השני של 2021

הנה 5 דברים שצריך לדעת על הרבעון שהיה:  

1. במקביל להתאוששות הכלכלה העולמית, עולה גם החשש מהתפתחות אינפלציה   
2. הממשל בסין מקשיח את הרגולציה נגד ענקיות הטכנולוגיה   
3. בנק ישראל מפרסם תחזית אופטימית יחסית ל-2021/2   
4. האבטלה בישראל ממשיכה להצטמצם, אך שיעור המשרות הפנויות נותר גבוה   
5. שווקי המניות בעולם (למעט השוק היפני) מפגינים ביצועים חיוביים

בזווית הגלובלית

הכלכלה העולמית המשיכה להתאושש במהלך הרבעון השני תוך שיפור בצמיחה, במיוחד במדינות המפותחות. בעקבות כך, קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מעלה תחזית הצמיחה לכלכלה העולמית לשנת 2021 לרמה של 6.0% ול-2022 ל-4.4%, כאשר הכלכלות המפותחות צפויות לצמוח בקצב של 5.1% ו-3.6% בהתאמה והכלכלות המתפתחות ב-6.7% ו-5.0%.

בתוך כך, במקביל לעלייה בשיעורי ההתחסנות בקרב האוכלוסייה בארה"ב ובאירופה, חלה ירידה משמעותית בתחלואה. בארה"ב ובבריטניה מעל 50% מהאוכלוסייה הבוגרת כבר מחוסנת, כאשר באירופה שיעור ההתחסנות נמוך יותר, אך עולה בהתמדה. עם זאת, ברוב המדינות המתפתחות קצב התחסנות האוכלוסייה הרבה יותר נמוך, ובחלקן התחלואה עולה בקצב גבוה.

בסוף הרבעון הראשון התחיל להתפשט הזן החדש של הווירוס, תחילה בבריטניה ואחר כך במדינות אחרות, כולל בישראל. הזן מדביק גם מחוסנים אך ככל הנראה גורם לתחלואה קשה נמוכה יותר.

במקביל, במהלך הרבעון השני התגבר החשש מפני התפתחות אינפלציה בעולם. בארה"ב עלה קצב האינפלציה השנתי ל-5.0%, בקנדה הוא עלה ל-3.6%, ובאירופה ל-1.9%. הסיבות לעליית המחירים מיוחסות לשיבושים בשרשרת ההספקה העולמית, לעלייה במחירי התובלה ובמחירי הסחורות ולמחסור בכוח העבודה שמוביל לעליית השכר.

הבנק המרכזי האמריקאי מתייחס ללחצי האינפלציה כזמניים, אך הבנקים המרכזיים במדינות מפותחות ומתפתחות רבות התחילו להעביר מסרים על צמצום צפוי בתמריצים. זאת, מתוך חשש מפני התפתחות האינפלציה של מוצרים והשירותים וגם במחירי הנכסים. מספר בנקים מרכזיים (צ'כיה, הונגריה, מקסיקו) אף העלו ריבית בחודש יוני. 

ארה"ב

במקביל להסרת המגבלות, הנתונים הכלכליים בארה"ב השתפרו באופן ניכר, כולל בשוק העבודה. במיוחד בלטה צריכת מוצרים, בדגש על מוצרים בניי קיימא ורכישות הבתים. גם תחום השירותים החל להתאושש. משקי הבית עדיין נהנים מתמיכת הממשל, שבחלקה צפויה להסתיים עד חודש ספטמבר. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הודיע במחצית השנייה של חודש יוני על הגעה להסכם בקונגרס לגבי תכנית השקעה בתשתיות בסך של כ-1.2 טריליון דולר. התכנית תתפרס על פני שמונה שנים ותתווסף לתוכניות התמיכה במשק שכבר אושרו בשנה האחרונה.  

בתוך כך, הבנק המרכזי האמריקני לא שינה את מדיניותו, אך בישיבתו האחרונה בחודש יוני נאמר שהוא צפוי להתחיל בדיונים על צמצום הדרגתי של תכנית התמריצים למשק.

אירופה

אחרי צמיחה שלילית ברבעון הראשון, המשק האירופי החל סוף סוף להתאושש. במיוחד חלה צמיחה חיובית בתחום התעשייה, תוך שיפור בסחר החוץ, בצריכה ובסנטימנט המגזר העסקי והפרטי. גם הבנק המרכזי האירופי ממשיך ברכישות אג"ח בשווקים.

אסיה

הממשל בסין מצמצם את הפעילות הכלכלית מתוך חשש להחרפת הסיכונים הפיננסיים. גם הבנק המרכזי בסין פועל להקטנת הסיכונים הפיננסיים במשק במדינה. מעבר לכך, הממשל בסין מקשיח את הרגולציה נגד חברות הטכנולוגיה הגדולות.

מדינות אחרות באסיה סבלו אף הן במהלך הרבעון השני ממגבלות חמורות על פעילות המשקים בצל המגיפה. בין מדינות אלו ניתן למנות את הודו, מלזיה, אינדונזיה, ווייטנאם ועוד.

ישראל

במבט על

בחודש מרץ נערכו בישראל בחירות לכנסת ובחודש יוני הוקמה הממשלה, אשר עד חודש נובמבר צפויה לאשר תקציב לשנים 2021-22.

התחזית לאותן שנים היא אופטימית בתמציתה. בנק ישראל מעריך שהתוצר יצמח ב-5.5% בשנת 2021, כאשר ב-2022 צפויה צמיחה של 6%, מה שאומר שרמת התוצר בסוף שנת 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ-0.5% מהרמה שהייתה צפויה לפני המשבר.

בינתיים, המשק הישראלי פעל ברבעון השני כמעט ללא מגבלות בריאותיות, וזאת תוך ירידה משמעותית במספר החולים. רק בסוף הרבעון השני התחילה להסתמן עלייה בחולים בגלל הזן החדש של הווירוס. בד בבד, חלה התאוששות משמעותית באינדיקאטורים של הצריכה הפרטית לעומת הרבעון הקודם, תוך שיפור לא רק בצריכת המוצרים, שהייתה חזקה מאוד, אלא גם בשירותים. גם הגירעון הממשלתי ירד מרמה של 12.4% ל-10.5% בסוף חודש מאי, תוך שיפור ניכר בגביית המסים. עם זאת, הלחימה בעזה, שנמשכה כשבועיים במהלך חודש מאי, פגעה באופן זמני בצריכה הפרטית.

במקביל, נמשך השיפור בתמונת המצב בשוק העבודה, תוך גידול בגיוסי עובדים, במיוחד בענפי השירותים. שיעור האבטלה הצטמצם בהדרגה ועמד על כ-5.5% בלבד בסוף הרבעון. שיעור האבטלה הרחבה ירד לרמה של 9.5%, ושיעור התעסוקה (ללא נעדרי הקורונה) עלה מעט. עם זאת, שיעור המשרות הפנויות מתוך סך המשרות התייצב ברמה גבוהה.

מדיניות מוניטארית

בנק ישראל המשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות במסגרת התוכנית לרכישה של כ-85 מיליארד שקלים. למעשה, עד סוף חודש מאי קנה הבנק כ-65 מיליארד ש"ח.  כמו כן, הבנק המשיך לרכוש מט"ח, וזאת במסגרת תכנית רכישות של 30 מיליארד דולר במהלך שנת 2021. מתחילת השנה ועד סוף חודש מאי הוא רכש כבר כ-22 מיליארד דולרים, שהצליחו לשמר רמה יציבה יחסית של שער החליפין, וזאת למרות תנועות מט"ח משמעותיות הנכנסות לישראל ריאלית (בשל ההשקעה בחברות הייטק, לדוגמה) ופיננסית. נציין כי שער הדולר נסחר ב-3.26 שקלים לדולר אחד בסוף חודש יוני.

שווקים

למעט שוק המניות היפני, מרבית שוקי המניות בעולם רשמו ביצועים חיוביים ברבעון השני. בסיכום הרבעון השני, מדד S&P 500 עלה בכ-8%, Nasdaq ב-9.5%, ה-סטוקס600 האירופי עלה ב-5.4% ומדד המניות של השווקים המתעוררים עלה ב-3.4%.

מבחינה הסקטוריאלית בארה"ב, הובילו סקטור הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה, בעוד סקטור התשתיות (Utilities) וצריכה שוטפת פיגרו מאחור. מחירי הסחורות השונות רשמו עלייה משמעותית במהלך הרבעון, כולל המתכות, סחורות החקלאיות וסחורות האנרגיה.

למרות עלייה בחששות מפני האינפלציה, תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים דווקא ירדו במהלך הרבעון בכ-0.3% והגיעו לכ-1.45%. אולם, הירידה בתשואות ברבעון השני באה אחרי עלייה די משמעותית ברבעון הראשון. גם ציפיות האינפלציה הגלומות נותרו כמעט ללא שינוי בסוף הרבעון לעומת תחילתו, וזאת למרות עלייה שנרשמה קודם לכן.

בישראל, שוק המניות הישראלי (מדד ת"א 35) עלה בכ-5%. גם קצב האינפלציה בפועל עלה מ-0.2% בסוף הרבעון הראשון ל-1.5% בחודש מאי (בטווח היעד של בנק ישראל בין 1% ל- 3%), אך חלק מההשפעה נגרמה מהמדדים הנמוכים במיוחד בשנת 2020.

תשואת האג"ח ל-10 שנים בישראל כמעט לא השתנתה בסיכום הרבעוני, תוך עלייה בציפיות האינפלציה הגלומות. מרווחי האג"ח הקונצרניים נמצאים כעת ברמה הדומה לזו של טרום המשבר.