הסקירה הכלכלית - סיכום שנת 2022

הנה 5 דברים שקרו בשנה החולפת בכלכלה העולמית:       

• מלחמת רוסיה-אוקראינה פרצה בחודש פברואר וגררה עמה משבר אנרגיה עולמי לצד זינוק מהיר באינפלציה         
• במסגרת המאבק נגד גל ההתייקרויות העולמי העלו הבנקים המרכזיים את הריביות באופן חד         
• שווקי הנדל"ן במדינות רבות סבלו מהאטה משמעותית בעקבות העלאת הריביות. מנגד, שוק העבודה נותר איתן         
• הכלכלה הסינית נפגעה קשות בשל מדיניות "אפס קורונה" שהנהיג השלטון. הסרת המגבלות לקראת סוף השנה הביאה להתפרצות מחודשת ומאסיבית של הנגיף    
• שוק מטבעות הקריפטו איבד יותר מ-2 טריליון דולר וסבל, לצד הנפילות במחירים, מפשיטות רגל מרובות של חברות, פריצות והונאות משקיעים

מה קרה בעולם? 

בתחזית לכלכלה העולמית לשנת 2022 שפורסמה ע"י קרן המטבע הבינלאומית בסוף 2021 הייתה צפויה צמיחה של 4.9%. לעומת זאת, בפרסום מאוקטובר 2022 התחזית ירדה ל-3.2%. במיוחד ירדה התחזית למדינות המפותחות - מ-5.2% ב-10/2021 ל-2.4% ב-10/2022. במדינות המתפתחות התחזית ירדה מ-6.4% ל-3.7%.

ההרעה בכלכלה בשנת 2022 נבעה משלוש סיבות עיקריות:
 

1. העלייה באינפלציה בכל המדינות הייתה מהירה מאוד - תוצאה של הבעיות בצד ההיצע שנוצרו בגלל השיבושים בתקופת הקורונה מחד ומגידול חד בביקושים בעקבות תמריצי הממשלות והבנקים המרכזיים מאידך. גם מצבם של שווקי העבודה ברוב המדינות הפך להדוק מאוד ותרם לעליית השכר ולאינפלציה.
   
   האינפלציה במדינות המפותחות הגיעה לרמות בהן לא הייתה עשרות שנים. בארה"ב האינפלציה הגיעה בשיא ל-9.1%, באירופה ל-10.6%, בבריטניה ל-11.1% וביפן ל-3.8%. כתוצאה מהעלייה באינפלציה, הבנקים המרכזים התחילו במהלך של העלאה מהירה של הריבית. הריבית עלתה מהרמה האפסית ל-4.25%-4.5% בארה"ב, באירופה ל-2.5% ובבריטניה ל-3.5%. ביפן הריבית בינתיים לא עלתה. גם במדינות המתפתחות עלתה האינפלציה וכך גם הריבית.
   
   האינדיקאטורים הכלכליים במרבית המדינות הורעו במהלך השנה במגוון תחומים. במיוחד ניכרת חולשה בשווקי הנדל"ן במדינות רבות בעקבות הזינוק בריבית. לעומת זאת, שוק העבודה נותר די חזק וכמעט לא מורגשת בו לעת עתה חולשה.
   
   לקראת סוף השנה הורגשה הקלה בלחצי האינפלציה בחלק מהמדינות, בפרט בארה"ב. מרבית הבנקים המרכזיים עדיין משדרים מסרים נחושים כי אין בכוונתם לאפשר לאינפלציה להשתרש, אך התחזיות בשווקים צופות עצירה בעליית הריביות במחצית הראשונה של 2023.
   
    
2. בחודש פברואר רוסיה פלשה לשטח אוקראינה והחלה מלחמה. המלחמה גרמה לזרם פליטים לאירופה, לשיבושים ולהפסקת אספקת הסחורות מאוקראינה ולהטלת סנקציות על רוסיה. הסנקציות על רוסיה והסנקציות הנגדיות מצד רוסיה גרמו להתייקרות חדה במחירי הסחורות, בפרט במחירי האנרגיה. במיוחד נפגעו הכלכלות באירופה שתלויות באספקת הגז מרוסיה. המלחמה הובילה להתארגנות מחודשת של המדינות באירופה לאספקת צורכי האנרגיה בעתיד. כמו כן, כתוצאה מהמלחמה, נוצר צורך בהשקעה מחודשת בצבאות ובמערכות הגנה.
   
    
3. הכלכלה הסינית ניהלה במרבית השנה מדיניות נוקשה במלחמה בקורונה והטילה סגרים ממושכים על מרכזי פעילות כלכלית. כמו כן, המשק הסיני סבל ממשבר קשה בתחום הנדל"ן , ששימש במשך שנים רבות כמנוף צמיחה בכלכלה המקומית. המשבר הוביל הן לירידה חדה בכמות העסקאות ובמחירי הדירות, והן לפשיטות רגל של חברות רבות בתחום.
   

לקראת סוף השנה השלטונות ביטלו כמעט מיידית את מרבית המגבלות הקשורות לנגיף הקורונה, מה שהוביל לגל תחלואה עצום. כתוצאה מהאירועים, לא רק הכלכלה הסינית נפגעה, אלא גם הכלכלה העולמית בגלל ירידה בביקוש בסין ובגלל שיבושים באספקה ממנה.

 מה קרה בישראל?

הכלכלה הישראלית הצטיינה לטובה, למרות שגם בה מורגשת האטה מסוימת בצמיחה. על פי התחזית האחרונה של בנק ישראל, המשק צפוי לצמוח השנה בשיעור של 6%. שיעור האבטלה נותר מתחילת השנה ללא שינוי ברמה של 4.1% תוך עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה מ-60.1% בדצמבר 2021 ל-60.4%  בנובמבר 2022.

הממשלה צפויה לסיים את שנת 2022 עם עודף בתקציבה על רקע עלייה חדה בגביית המסים ופדיון חוב נטו ע"י משרד האוצר. 

האינפלציה במשק עלתה משיעור שנתי של 2.8% בסוף 2021 ל-5.3% בחודש נובמבר. בנק ישראל העלה את הריבית מ-0.1% ל-3.75% נכון לסוף 2022 והצפי הוא שהריבית תעלה ב-2023 לרמת שיא של 4% ובהמשך תרד לסביבות 3.5% לנוכח ההערכה שהאינפלציה תתמתן לרמה של כ-3%. 

מה קרה בשוק ההון?

שנת 2022 הייתה שנה די מאתגרת עבור ציבור המשקיעים, כמעט בכל נכסי הסיכון. שווקי המניות רשמו ירידות מתחילת השנה: מדד הנאסד"ק צנח בכ-30% ואילו ה-S&P 500 רשם ירידה של כ-20%. המדד האירופי EuroStoxx 600 ירד בכ-12% ומדד MSCI EM ירד בכ-22%, בעיקר בשל המיתון והקורונה בסין. מדד ת"א 125 ירד בכ-13%.

נרשמו ירידות שערים גם בשוק אגרות החוב, תוך עליית תשואות חדה. תשואת אג"ח ממשלתית בארה"ב ל-10 שנים עלתה מכ-1.5% ל-3.75%. מדד האג"ח הממשלתיות הכללי ירד מתחילת 2022 בכ-10%. במקביל, מדד אג"ח צמודות קצרות ל-0-2 שנים עלה ב-0.7%. מדד תל בונד 60 ירד מתחילת השנה ב-8.7%. מדד תל בונד שקלי ירד ב-6.7%.

בשוק המטבעות השקל נחלש מול הדולר האמריקאי בכ-13%. מול סל המטבעות נחלש השקל ב-6.7%.

מה קרה לקריפטו?

הקריפטו החל את שנת 2022 בתור "כסף העתיד" וכסוג של כלכלה חדשה וסיים אותה בהתרסקות מהדהדת כאשר המטבעות הדיגיטליים, אשר נתפסו כחלופת השקעה לריבית האפסית, הפכו לבועה שאיבדה למעלה מ-2 טריליון דולר עם נפילת המחירים. לצד המפולת, ספג שוק הקריפטו מהלומה אחר מהלומה עם פשיטות רגל מרובות של חברות, פריצות, גניבות והונאות של משקיעים. 

נציין שני אירועים בולטים:
 

• קריסת בורסת הקריפטו FTX – בורסת הקריפטו השנייה בגודלה בעולם בשיאה, שנסחרה בשווי של 32 מיליארד דולר בתחילת 2022, הפכה להיות אולי ההונאה הגדולה ביותר שידע שוק הקריפטו. מייסד  FTX, סם בנקמן-פריד, צפוי לעשרות שנים בכלא אם יורשע באישומים הפליליים שהוצגו נגדו, כאשר התברר לכאורה כי כספי המשקיעים הועברו לניהול של קרן גידור ולשימושים אחרים.
   
• התפוצצות בועת ה-NFT, בעברית - אסימון חסר תחליף (Non-fungible token), הוא שיטה להעניק לאדם בעלות וירטואלית על יצירה של מישהו אחר. זו לא חייבת להיות יצירת אמנות, אלא כל דבר שנוצר ברשת – שידור של רגע מכונן בספורט, ציור, קליפ ואפילו אנימציות של חתולים או "נייר טואלט וירטואלי".

בשורה התחתונה, אם היוצר החליט שהסחורה שבבעלותו מספיק מקורית ושווה, הוא פשוט יכול לתמחר את הזכות הדיגיטלית עליה בכל סכום שבו חפץ – לעיתים מאות אלפי ומיליוני דולרים - ולקבל את התשלום במטבע וירטואלי (לרוב מטבע דיגיטלי בשם אתריום).

הטרנד הזה, שהגיע לשיאו במהלך 2021 והצליח לשכנע מיטב מסלבריטאי תבל להוציא מיליונים בתמורה לאוואטר של קוף בעל פרצוף משועמם, סיים את 2022 בקול ענות חלושה. למעשה, כבר לקראת אמצע השנה המסחר ב-NFT קרס כמעט לאפס. כך למשל, מכירה פומבית של NFT של הציוץ הראשון בטוויטר, שנקנה בעבר ב-2.9 מיליון דולר, נכשלה כישלון חרוץ כאשר המוכר, שהציב תג מחיר אסטרונומי של 48 מיליון דולר, קיבל הצעה של 277 דולר בלבד.

ברקע, הרגולטורים והמחוקקים קוראים מצידם להגנה נוקשה יותר על הצרכנים. הרשות לניירות ערך האמריקאית  (SEC)נשבעה להמשיך לפעול נגד חברות קריפטו שנתפסו בהפרות כללי התעשייה הפיננסית. גם הבנקים המרכזיים בעולם רואים במטבעות הנ"ל כסוג של הונאת פירמידה וכמוצר חסר מהות או ביסוס כלכלי. 

*מובהר כי האמור בסקירה זו מבוסס על מידע פומבי וכולל הערכות ואומדנים צופי פני עתיד, וייתכן כי בפועל התוצאות תהיינה שונות. אין לראות בסקירה זו משום ייעוץ להשקעה ו/או להסתמך עליה לשם קבלת החלטות השקעה כלשהן ואין בה משום המלצה לרכישת ניירות ערך כלשהם.