דלג לתוכן הדף
קישור לדף הבית של מנורה

כך תפקידו לפנסיה עבור עובדי משק בית

גם עוזר/ת הבית והמטפל/ת שאתם מעסיקים זכאים וזכאיות על פי דין להפרשות פנסיונית. הימנעות מהפקדות עבורם עלולה לעלות לכם ביוקר. כך תפקידו עבורם בהתאם לחוק – ובלי יותר מדי מאמץ

אם אתם מעסיקים עובדי משק בית, לא משנה באיזו תדירות ולא משנה אם התשלום מתקבל במזומן או אמצעי תשלום אחר, מבלי להפקיד עבורם לפנסיה – אתם עוברים על החוק. למעשה, החל מ-2008, חלה עליכם החובה להפקיד עבור עובדי משק הבית שלכם לחיסכון פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל, או ביטוח מנהלים). 

מיהו "עובד/ת משק בית"? ומתי חייבים להפקיד עבורו/ה?

"עובד משק בית" הוא לא השרברב, המדביר או כל ספק אחר שהגיע אליכם הביתה למתן שירות חד-פעמי ונתן חשבונית בסיום העבודה. "עובד משק בית" הוא כל מי שהקשר עמו נמשך יותר משישה ימים (אף אם העובד לא עבד בהם ברציפות), בין אם זה בניקיון, בטיפול בילדים או בקשישים, או בכל עבודת בית אחרת הדורשת התייצבות למשך תקופת הזמן שצוינה כאן, או יותר.

כמו בכל הפקדה לעובדים שכירים, ההפקדה להסדר הפנסיוני מחייבת את שני הצדדים: העובד וגם המעסיק. עובד משק בית שיגיד למעסיקו "לא צריך שתבצע לי הפקדות, אני עובד במזומן" עובר בעצמו על החוק, אך כך גם לגבי המעסיק שייעתר לבקשתו. המעסיק חשוף לסנקציות ומסתכן בתביעות שיכולות להגיע גם למאות אלפי שקלים.

בנוסף, במקרה בו במהלך העבודה מתרחשת לעובד תאונה או מחלה המובילה לנכות, אובדן כושר עבודה או מוות, חלילה – מעסיק שלא הפקיד עבורו חשוף לתביעה (על ידי העובד שאיבד את כושר העבודה, או על ידי שאיריו של העובד שנפטר, כלומר – בן או בת זוגו וילדיו) ועשוי למצוא את עצמו מחויב בתשלומי הגמלה החודשיים, במקום חברת הביטוח או קרן הפנסיה, או בפיצוי בגין הנזק שנגרם לעובד עקב אי ביטוחו.

חשוב לציין, האחריות של המעסיק לאירועים מסוג זה עלולה לחול אפילו אם המעסיק כלל לא היה בבית בעת התאונה. פועל יוצא מכך הוא שוויתור על ההפקדות להסדר פנסיוני לא רק שאינו כדאי ומנוגד להוראות צו ההרחבה לפנסיה חובה – אלא שהו א לא שווה את הסיכון בפרמטרים של עלות-תועלת. 

קראו עוד: פנסיה היא לא רק לפנסיה 

מה שיעור ההפקדה הנדרש

בדומה להפקדות עבור העובדים השכירים במשק, ההפקדות לביטוח הפנסיוני של עובדי משק בית נעשות בשיעור של 18.5% מהשכר, עם חלוקה של 12.5% על חשבון המעסיק ו-6% על חשבון העובד. הפקדות המעסיק כוללת גם את כספי פיצויי הפיטורים (6%), אותם יכול עובד משק הבית לממש במקרה בו העבודה מסתיימת.

אם העובד מתפטר - הוא יכול לפדות את הכסף שנצבר בקופת הפיצויים ואם הוא מסיים את עבודתו בנסיבות המזכות אותו על פי החוק בפיצויים – על מעסיקו לבצע השלמת פיצויים. כלומר, לשלם את ההפרש שבין מה שנצבר ברכיב הפיצויים למה שמתקבל מהכפלת המשכורת החודשית האחרונה על כל שנת עבודה. לחילופין, המעסיק יכול להפקיד מראש 8.33% לרכיב הפיצויים, כאשר תשלומים אלו יבואו במקום חובת ביצוע השלמת פיצויים, בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בצו ההרחבה לפנסיה חובה במשק.

פנסיה זה לא הכול

כמו במקרה של עובדים שכירים בענפים אחרים, גם עבור עובד משק בית לא מספיק להפקיד רק לחיסכון פנסיוני והם זכאים לכל הזכויות להם זכאים עובדים שכירים במשק. קיימת גם חובה, על המעסיק והעובד כאחד, לבצע הפקדות לביטוח הלאומי: 5.25% על חשבון המעסיק ו-2% על חשבון העובד. קיימים שיעורים מיוחדים לעובדים לאחר גיל פרישה או לעובדי איו"ש או עובדים מחו"ל. בנוסף לכך, עובד משק הבית זכאי להחזרי נסיעות, אם הוא משתמש בתחבורה הציבורית כדי להגיע לבית המעסיק.

בנוסף, זכאי העובד לתשלום על ימי חופשה, ימי חגים וימי מחלה, החל מהיום השני למחלתו. בעבור ימי המחלה השני והשלישי יקבל 50% מסך שכרו היומי, ובעבור כל אחד מימי המחלה הבאים יקבל 100% משכרו היומי. עם זאת, הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על יום וחצי לכל חודש עבודה שבו עבד העובד אצל אותו מעביד, ולא יותר מ-90 ימים בסך הכול. עובד משק בית גם זכאי לדמי הבראה, בדומה לכל שכיר שהשלים שנה במקום עבודה. תעריף דמי ההבראה המדויק מתעדכן מעת לעת בהתאם להוראות צו ההרחבה לתשלום דמי הבראה. 

איך מפקידים לפנסיה עבור עובדי משק בית?

אם ההפקדה עבור עובדי משק הבית נשמעת לכם מסובכת, אנחנו כאן כדי להרגיע ולסייע: הפעולה היא הרבה יותר פשוטה ממה שאתם חושבים, ואצל מרבית החברות אפשר לבצע אותה בלחיצת כפתור.

לרוב קרנות הפנסיה יש אתר אינטרנט, שדרכו ניתן לבצע את ההפקדות בצורה מקוונת וללא צורך בחישובים מורכבים. ניתן גם להעניק הרשאה קבועה לחיוב חשבון, שתהפוך את ההפקדה החודשית לפעולה אוטומטית, ללא צורך בהתעסקות ידנית.

אם לעובד משק הבית אין עדיין קרן פנסיה קודמת או הסדר פנסיוני קודם, יש לפתוח עבורו חשבון או הסדר פנסיוני. במקרה כזה, החובה להתחיל ולבצע הפקדות חלה רק לאחר חצי שנה מתחילת העבודה. אם כבר יש לו הסדר פנסיוני במועד תחילת עבודתו, החובה של המעסיק להפקיד נכנסת לתוקף לאחר שלושה חודשים, ובאופן רטרואקטיבי מחודש העבודה הראשון או בתום שנת המס, לפי המוקדם מביניהם. זאת, במטרה לשמור לעובד על רציפות ההפקדות והזכויות הפנסיוניות. 

מה לגבי עובדי משק בית המגיעים מטעם חברה קבלנית?

מי שמזמין עובדי משק בית מחברה קבלנית, למעשה מתקשר עם החברה הקבלנית, ולא עם העובדים עצמם. במקרה כזה, החברה הקבלנית היא למעשה ספק עצמאי ביחס למזמין, ואין ביניהם יחסי עובד מעביד. כמו כן, החברה הקבלנית היא זו שאחראית כלפי עובדי משק הבית ואמונה על הדאגה לזכויות הסוציאליות שלהם.

עם זאת, בהתקשרות עם חברה קבלנית, מומלץ לוודא שהחברה אכן מחזיקה ברישיון תקף של משרד העבודה.

ביחס לעובדי סיעוד המועסקים הן ידי חברת הסיעוד והן על ידי המטופל, נדרשות הפקדות פנסיוניות הן של המעסיק והן של חברת הסיעוד.

ומה כאשר מדובר בעובד זר?

גם עובדים זרים זכאים לחיסכון פנסיוני, אבל לעיתים לא ניתן להפקיד עבורם להסדרים פנסיוניים, ולפיכך מנגנון ההפקדות עבורם שונה במקצת. הסיבה לכך היא שרובם לא יפרשו לפנסיה במדינת ישראל, אלא במדינת האם שלהם.

אם ניתן להפקיד עבור עובד זר הפקדות להסדר פנסיוני הכולל רכיב ביטוחי, רצוי לפעול בדרך זו ובמקרה זה ינוכה גם חלק העובד וגם חלק המעסיק.

אם לא ניתן לבצע הפקדות להסדר פנסיוני, מעסיקים של עובדים זרים מפקידים עבורם לחשבון בנק ייעודי, או לקופת גמל, כך שהחיסכון הפנסיוני שלהם אינו כולל כיסויים ביטוחיים. כמו כן, במקרה זה ההפקדה בגינם – שלא כמו אצל עובדים שכירים רגילים – היא רק על חשבון המעסיק, וללא גבייה על חשבון העובד.

כאשר מדובר בעובדים בתחומים ייחודיים שנקבעו, כגון בניה, סיעוד, מלונאות ועוד, או מדובר בעובדים זרים מסתננים, יש לבצע הפקדות לפיקדון בחשבון בנק ייעודי במנהל רשות האוכלוסין וההגירה, בהתאם לכללים ולשיעורי הפקדות ספציפיים שנקבעו.

* האמור לעיל מציג בתמצית את ההסדרים הרלוונטיים והינו סקירה כללית, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני המותאם לנתוניו של החוסך.