ביטוח חיים למקרה מוות: מי צריך אותו ומתי?

כך נגן כלכלית על היקרים לנו גם בתרחיש הגרוע מכל. ביטוח ריסק – כל מה שצריך לדעת

בריאותם, אושרם ורווחתם של בני משפחתנו, האהובים והיקרים לנו מכל, ניצבים תמיד לנגד עינינו. בשל כך, מסלול החיים שלנו משופע בהחלטות – תעסוקתיות, כלכליות ואישיות – שנועדות להבטיח את ביטחונם ולדאוג שלא ייחסר להם כלום.

לחיים, בין אם נרצה ובין אם לא, יש לפעמים תוכניות אחרות ואירועים שלא תמיד נוכל לצפות מראש או להתגונן מפניהם, חלקם טראומתיים במיוחד – כמו מוות בטרם עת. גם אם לא נוכל למנוע תרחישים שכאלו, חשוב שנספק הגנה כלכלית למשפחה שלנו, או לכל אדם אחר שתלוי בנו כלכלית, במקרה שנלך לעולמנו, חס וחלילה.

בדיוק לשם כך קיים ביטוח חיים למקרה מוות, או בשמו הביטוחי "ריסק", אשר מעניק למוטבים שהוגדרו על ידי המבוטח פיצוי כספי שנקבע מראש, כסכום חד פעמי או כקצבה חודשית, במקרה שהמבוטח הלך לעולמו. אותם מוטבים יכולים להיות בן/בת זוג, ילדיו של המבוטח, הורים, בני משפחה נוספים ובשורה התחתונה - כל מי שמתקיים או נתמך כלכלית על ידו בשגרה.

לפי חוק, ביטוח הריסק מכסה את כל מקרי המוות, למעט התאבדות בשנה הראשונה לרכישת הפוליסה.

ביטוח ריסק – למי הוא רלוונטי?

שאלות הייסוד שכל אחת ואחד צריכים לשאול את עצמם הן "עבור מי אני מייצר הגנה כלכלית כשאני עובד?" או "מי יזדקק להכנסה החודשית הקבועה שלי במקרה שאמות?". לכן, אלא אם מדובר בהורים, אחים/אחיות או כל אדם אחר שתלוי בנו למחייתו, בפועל מרביתנו רוכשים ביטוח חיים למקרה מוות ברגעי מפתח בחיים כמו חתונה, הולדת ילדים ובגדול עם הקמת תא משפחתי משל עצמנו.

כמה ביטוח חיים כדאי לרכוש?

הסכום שבו אדם בוחר לבטח את עצמו משתנה מאדם לאדם והוא לרוב נגזרת של הסטטוס האישי והמשפחתי שלו, כאשר נקודת המוצא היא שסל הצרכים של רווק שונה מזה של אדם שזה עתה נישא, לבטח משל מפרנס עיקרי במשפחה של 5-4 נפשות.

לכן, כשנשאלת השאלה "כמה כסף אני צריך להשאיר ליום שאחרי מותי?" יש לקחת בחשבון מגוון פרמטרים כמו גיל המבוטח, שכרו, מספר המוטבים וגילם, הוצאות חודשיות קבועות (דיור, מזון, בריאות, חינוך וכו'), הוצאות משתנות/בלתי צפויות (ובהן, למשל, הוצאות חד פעמיות שנלוות למקרה המוות), הוצאות עתידיות (למשל מימון שכר לימוד, עזרה במימון חתונה או דירה) נכסים קיימים ועוד.

בשורה התחתונה, במקום לנקוב אוטומטית בסכום עגול ויפה, רצוי לחשוב היטב מי הם האנשים שאליהם מיועדים הכספים, לכמה שנים אותם כספים אמורים להספיק ואיך, במידת האפשר, יסייעו ליקרים לנו בשמירה על רמת חיים זהה או קרובה לזו שהיו רגילים לה.

מי קובע מי יהיו המוטבים שיקבלו את הכספים?

המבוטח שרוכש את הפוליסה – וביכולתו לשנותם לאורך התקופה, כמו גם את אופן חלוקת הכספים ביניהם. המוטבים, כפי שצוין בראשית המאמר, הם האנשים שנתמכים על ידי כלכלית ביום יום ושיזדקקו לתחליף הכנסה לצורך מחייה שוטפת במקרה שאלך לעולמי. חשוב מאוד למנות מוטבים ברורים במעמד רכישת הביטוח (ורצוי שיהיו בגירים), אחרת מימוש הפיצוי במקרה מוות יהפוך מורכב יותר ויכלול בירוקרטיה משפטית סבוכה.

כיצד המוטבים שהגדרתי יוכלו לממש את הביטוח במקרה שאלך לעולמי?

בני משפחתי, או כל אדם אחר שהוגדר כמוטב על ידי, יוכלו לקבל את סכום הביטוח שנרכש באחד משני האופנים הבאים: 

• מימוש כסכום חד פעמי (צמוד למדד ליום הפטירה)
• מימוש כקצבה חודשית (צמודה למדד ליום הפטירה)
  
  

"על אף שהרוב נוטים לבחור באפשרות הראשונה, תמיד קיים סיכון שלא יוכלו להתמודד עם סכום כה גדול בצורה ראויה – ובפועל ינצלו אותו מהר מדי ומבלי שתהיה הלימה למשך התקופה שאליה הוא נועד. לכן אני מאמין שפיצוי חודשי יספק מענה כלכלי נכון יותר עבור מרבית האנשים", טוען מולי הורוביץ, מנהל תחום עסקים ומוצרים באגף ביטוח חיים במנורה מבטחים.

יש לי כיסוי ביטוחי לשאירים בקרן הפנסיה, האם יש לי צורך בביטוח חיים?

קצבת השאירים מחושבת בהתאם לשכר המבוטח שממנו מפרישים לקרן הפנסיה והיא מחולקת בדרך כלל לבן/בת הזוג ולילדים עד גיל 21. בלא מעט מקרים, השכר המבוטח נמוך מהשכר המלא ומוחסרים ממנו רכיבים שונים ומומלץ לרכוש בגין אותם רכיבי שכר לא מבוטחים ביטוח למקרה מוות.

גם אם השכר המבוטח זהה לשכר המלא, רצוי שיהיה ביד סכום נוסף לעת צרה. למשל, עבור הוצאות חד פעמיות אשר נלוות למקרה המוות כגון התאמות בסביבת מגורים, טיפולים פסיכולוגיים, רכישת רכב לאחר החזרת רכב חברה למקום העבודה של הנפטר וכדומה.