דלג לתוכן הדף
דלג לתוכן הדף
|

5 עובדות מטרידות על פערי השכר בין גברים לנשים

למה זה עדיין קורה בישראל של היום, מדוע הדרך לשוויון עדיין ארוכה ואיך תוכלו – בכל זאת – לצמצם את הפער

"על כל דולר שגבר מרוויח – אישה מרוויחה 63 סנט. לפני 50 שנה זה היה 62 סנט. עם המזל הזה נצטרך להגיע לשנת 3,888 כדי להרוויח דולר". את השורות האלה כתבה ושרה האמנית האמריקאית לורי אנדרסון ב-1989, בשירה "שמלה אדומה יפה". עצוב לראות שגם כיום, יותר מ-30 שנה לאחר מכן, עדיין קיימים ברוב העולם פערים משמעותיים בין שכרם הממוצע של גברים לזה של נשים.

ישראל עוד רחוקה מלהשיג את השוויון המיוחל בשכר. בשנת 2017 היא דורגה במקום הרביעי ברשימת שיאניות פערי השכר ב-OECD (אחרי גרמניה, קוריאה ויפן). לצד המשמעויות שיש לכך על היכולת של נשים לשמש מפרנסות עצמאיות לעומת גברים – לפער הזה יש גם משמעויות בטווח הרחוק. אלו באות לידי ביטוי בתקופה שבה הנשים כבר לא עובדות – כלומר, לאחר שפרשו לפנסיה. ככל שההכנסות של הנשים מעבודה נמוכות יותר, כך גם ההפרשות שלהן לפנסיה נמוכות יותר – ומכאן, שגם קצבת הפנסיה החודשית נמוכה יותר.

הנה כמה נתונים ששופכים אור על נתוני השכר והפנסיה של נשים לעומת גברים – ועל ההשפעה של מספרים אלה במצטבר על איכות החיים של הנשים לאחר הפרישה:

1. רוב החוסכות הן נשים

55% מהחוסכים בקרן הפנסיה "מבטחים החדשה" של מנורה מבטחים בשנת 2020 היו, למעשה, חוסכות – וזאת, בדומה לאחוז הנשים מתוך אוכלוסיית המדינה (שעומד על כ-50.3%). כמו כן, גילן הממוצע של החוסכות בקרן מעט צעיר יותר מזה של החוסכים – קצת פחות מתחת לגיל 42. זאת, בעוד שהגיל הממוצע של הגברים עמד על 42.5%.

2. הפערים גדלים בעשור השלישי לחיים

בשנות העשרים לחיים עדיין אין פערי שכר משמעותיים בין גברים לנשים. כשבודקים את משכורותיהם של גברים ונשים בעשור הראשון לקריירה, מגלים שאמנם יש פערי שכר, אבל אלה עדיין חד-ספרתיים ועומדים על בין 6% ל-7%.

בגיל 30, לעומת זאת, ניתן לראות כבר פער של 14%: השכר המבוטח לפנסיה עבור גברים הוא 7,252 שקל, בעוד שאצל הנשים הוא עומד על 6,253 שקל. בגיל 40, מדובר כבר בפער של 21% (9,618 שקל לעומת 7,619 שקל). בגיל 50 הפער נוסק כבר ל-26%: השכר המבוטח הממוצע לגבר בגיל זה הוא 8,547 שקל, לעומת 6,345 שקל בלבד לאישה. "כמובן שהפער הזה בין השכר הממוצע לגבר לעומת השכר הממוצע לאישה משפיע גם על הצבירה הממוצעת בקרן הפנסיה", אומרת יעל גרינולד, משנה למנכ"ל מנורה מבטחים ומנהלת אגף השיווק והמכירות של החברה.

גם אופי העבודה של נשים הולך ומשתנה עם השנים, מה שמשפיע על גובה ההפרשות שלהן לפנסיה. נשים הן אלה שיוצאות ככלל לחופשות לידה שלעתים מתארכת בהתאם לבחירת היולדות. לעתים, הן מפחיתות בהיקף המשרה לאחר חזרתן מחופשת הלידה, ובסופו של דבר הן גם פורשות בגיל צעיר יותר - מה שאומר שהן צוברות פחות כספים לפנסיה.

"בחלק מתקופות החיים נשים יוצאות לעתים ממעגל העבודה, ובתקופה זו לא נעשות הפקדות לקרן הפנסיה שלהן", מסבירה גרינולד: "לכן, מומלץ להמשיך ולהפקיד גם כאשר לא עובדים – אפילו אם מדובר בסכום נמוך יותר. אם מפקידים באופן עצמאי אפילו 200 שקל בחודש, זה נותן ערך משמעותי בגיל הפרישה. אישה שתפקיד מיוזמתה סכום זה מגיל 20 עד גיל הפרישה - תקבל בזכותו 1,145 שקל לחודש כשתצא לפנסיה. מומלץ להתחיל לחסוך לפנסיה בגיל כמה שיותר צעיר. כמו כן: מומלץ לבדוק מהו אחוז דמי הניהול הנגבים והאם הוא גבוה מהממוצע. במידה וכן: לא להתבייש להתמקח".

3. גם במשרות בכירות, נשים מרוויחות פחות 

סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2014 מצא כי בכלל הארגונים בישראל, בממוצע, גברים מרווחים כ-52% יותר מנשים. המקצועות שבהם קיימים פערי שכר גדולים במיוחד בין גברים לנשים הם בעיקר בתחומי המשפטים והמדעים ובכל המדרג הניהולי (בכל התחומים). בסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2016 פורסמו פערי השכר החציוני בין גברים ונשים במקצועות האקדמיים והתברר שהפער בשכר המשפטנים עומד על 54.3% (השכר החציוני לגבר עומד על 10,118 שקל ושל אישה 6,558 שקל). הפער בשכר במדעים הביולוגיים עומד על 46.88% (השכר החציוני לגבר 8,371 שקל, לעומת אישה – 5,699 שקל).

כאשר מדובר בעמדות ניהוליות, מפתיע (ומעציב) לגלות שאפילו בדרגת המנכ"ל, כולל בחברות בורסאיות המדווחות לציבור על משכורותיהם של הבכירים, מנכ"ל מרוויח יותר ממנכ"לית.

4. נשים שפורשות מקבלות פחות

כאשר מנתחים את נתוניהם של הפנסיונרים שחסכו דרך מנורה מבטחים, רואים שמטבע הדברים פער השכר שליווה את הנשים לכל אורך הקריירה בא לידי ביטוי גם בתגמולי הפנסיה שלהן. בשל כך, הצבירה בפנסיה של נשים שפורשות נוטה להיות נמוכה משל גברים. 

5. גברים תובעים יותר

לא רבים יודעים, אבל קרן פנסיה לא נועדה רק לשמש מקור לקצבה לאחר הפרישה לגמלאות. היא מכילה שני ביטוחים חשובים: כיסוי למקרה של נכות או אובדן כושר עבודה וכן כיסוי שאירים, שנועד להעניק קצבה לבן או בת זוג וילדים עד גיל 21 במקרה של מוות בטרם עת.

בהקשר זה, מעניין לגלות שאחוז התביעות בגין נכות ושאירים גבוה פי שלושה בקרב הגברים. זאת, משום שיותר גברים עובדים בעבודות המצריכות מאמץ פיזי, ולכן מועדים יותר לתאונות שמסכנות אותם בנכות ואפילו במוות. הסברים נוספים לפער הזה הם פעילויות שאינן קשורות לשעות העבודה, שבהן גברים לוקחים חלק גדול ומסוכן יותר: השירות הצבאי, פעילות ספורט ונהיגה. מכיוון שיש על הכביש יותר נהגים מאשר נהגות – הם גם חשופים יותר לתאונות דרכים.