דלג לתוכן הדף
קישור לדף הבית של מנורה

גם לעובדים זרים מגיע לחסוך לפנסיה

כך תדאגו להם, בתור מעסיקים

אם אתם מעסיקים עובדים זרים - בבנייה, בסיעוד, או בכל ענף אחר - חשוב שתדעו שחוקי הביטוח הפנסיוני חלים גם על עובדים זרים. למעשה, אי עמידה בדרישות החוקים היא הפרה לכל דבר ועניין ועלולה לגרור סנקציות. כדי שלא תמצאו את עצמכם בצד הלא טוב של הסטטיסטיקה, ריכזנו עבורכם את מה שחשוב לדעת כדי לבצע הפקדות עבור העובדים הזרים שלכם.      

מה חשוב לדעת

צו ההרחבה הכללי לביטוח הפנסיוני, שנכנס לתוקפו לראשונה ב-2008, קובע זכאות לביטוח פנסיוני לכלל העובדים השכירים במשק – ובכללם גם עובדים זרים. הצו מחייב את כל המעסיקים להפקיד בגין כל עובד גם מרכיב תגמולים וגם מרכיב פיצויים. הכללתם של העובדים הזרים – הגם שבבוא היום לא יצאו לפנסיה בישראל – מונעת את ניצולם ומוודאת שיקבלו זכויות סוציאליות.

עם זאת, מעמדם הייחודי של העובדים הזרים, כמו גם העובדה שאת תקופת הפנסיה הם ככל הנראה יעבירו במולדתם, מחייבים התאמות ושינויים. כך למשל - בעוד שעבור כל עובד רגיל ברירת המחדל היא ביצוע הפקדות לקרן פנסיה מקיפה, במידה שלא ניתן לבצע עבור העובדים הזרים הפקדות להסדר פנסיוני, ניתן לבצע עבורם הפקדות לקופת גמל או לחשבון בנק ייעודי המצוי בבעלותו של העובד. במקרה זה יופקד חלק המעסיק בלבד (תגמולים ופיצויים).

במקרה בו העובד מועסק בענפי הבניין, הסיעוד, טכנולוגיה ייחודית, מלונאות או תעשיה – על המעסיק לבצע את ההפקדות לחשבון בנק מיוחד בבנק מזרחי טפחות, שהנו "פיקדון חודשי למעסיקי עובדים זרים" המנוהל על ידי רשות האוכלוסין ההגירה. לפיקדון זה יש להפקיד את רכיב תגמולי המעסיק ואת רכיב הפיצויים בלבד, בהתאם לשיעורים הקבועים בצווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על המעסיק, אך ללא רכיב תגמולי עובד. את סכום הפיקדון רשאי העובד הזר למשוך עם עזיבתו את ישראל לצמיתות, בתום תקופת השהייה שנקבעה עבורו. אם יעזוב את הארץ לאחר אותו מועד, ינוכה חלק מכספי הפיקדון בהתאם לתקופת העיכוב.

אחד ההבדלים המשמעותיים בכל הנוגע לפנסיית חובה לעובדים זרים היא בנושא הכיסוי הביטוחי. כאשר מדובר בעובדים שאינם עובדים זרים, נדרש המעסיק לבצע עבורם הפקדות למוצר הכולל כיסוי ביטוחי (אלא אם העובד בחר במפורש במוצר שאינו כולל כיסוי ביטוחי). אלא שחובה זו אינה חלה כאשר מדובר בעובדים זרים, וזו אף הסיבה שההפקדה עבורם היא לקופת גמל או לחשבון בנק ייעודי או לפיקדון מוצרים המיועדים לצבירה בלבד. המשמעות היא שהם אינם מכוסים בתרחיש של מחלה או תאונה, ולא יהיו זכאים לקצבה מקרן הפנסיה במקרה של נכות. כמו כן, השאירים שלהם (בני או בנות זוג וילדים עד גיל 21, אם ישנם) לא יקבלו קצבת שאירים במקרה של מוות בתקופת שהותם בישראל. 

איך זה עובד בפועל?

כמפורט במאמר זה, מעסיק מחויב בהפקדות לעובד הזר. העדר הפקדות מהווה הפרה של ההיתר שניתן למעסיק להעסקת עובדים זרים ובמקרה זה – ניתן להטיל עליו הגבלות וסנקציות, ואף לבטל את אישור העסקת העובדים הזרים שברשותו. ניתן אף לנקוט נגדו בהליכים פליליים. לכן, כאשר מעסיק שוכר עובדים זרים באחד מהתחומים הייחודיים המפורטים במאמר זה, מחובתו של המעסיק להעביר ליחידת הפיקדונות ברשות האוכלוסין את פרטיהם.

כשהעובד הזר עוזב את ישראל, הוא זכאי לקבל את מלוא כספי הפיקדון, בתוספת רווחים שנצברו (אם ישנן) ובניכוי מס הכנסה ודמי ניהול. אם מדובר בחשבון בנק, העובד מקבל את הכסף ישירות לידיו. הוא גם יכול לבחור להעביר אותו לחשבון הבנק שלו בחו"ל, במקום למשוך אותו כמזומן.

קבלת כספי הפקדון מתבצעת במעמד העזיבה. כלומר, לאחר שהעובד עובר את ביקורת הגבולות בשדה התעופה ולאחר שקיבל אישור שהכול תקין – הוא ניגש לעמדת הבנק בנמל התעופה, מציג את הוראת התשלום שניתנה לו ומקבל את כספי הפיקדון.

גם למסתננים מגיע

מה קורה כשהעובד הזר הנו עובד זר "מסתנן" – כלומר, אדם שנכנס לארץ והחל לעבוד בה ללא האישורים הנדרשים? בעקבות פסיקה שהתקבלה בנושא ב-2017, נקבע כי מעסיק של עובד מסתנן מחויב להפקיד עבורו בתדירות חודשית, כאשר בהתאם לפסק דין משנת 2020, ההפקדה תהיה בשיעור 16% משכר העובד ועל חשבון המעסיק בלבד.

חשוב לציין שכללי ההפרשות הפנסיוניות לעובדים זרים אינם חלים רק על מעסיקים גדולים או קבלני משנה שלהם. הם חלים גם על משקי בית פרטיים כדוגמת משפחה המעסיקה מטפל סיעודי. העסקת מטפל זר בסיעוד הופכת את המשפחה למעסיק רשמי, ומכאן שהיא גם זו שאחראית לטפל בהפרשות השונות הדרושות עבורו על פי חוק: פנסיה, ביטוח לאומי וכו'.

עם זאת, יש לקחת בחשבון שכשמשפחה בוחרת להעסיק מטפל זר עבור אדם הזכאי לגמלת סיעוד – היא יכולה לפנות למוסד לביטוח הלאומי בבקשה לקבלת השתתפות בגמלת הסיעוד.

* האמור לעיל מציג בתמצית את ההסדרים הרלוונטיים והינו סקירה כללית, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני המותאם לנתוניו של החוסך.