דלג לתוכן הדף
קישור לדף הבית של מנורה
לאזור האישי

מתי קיימת חובה לחסוך לפנסיה?

להפקיד או לא להפקיד? זו השאלה!

ומה עם התשובה? בדיוק בשביל זה אנחנו כאן ● אם אתם מעסיקים, חשוב שתדעו מה אומר החוק בנוגע לחובה שלכם להפקיד לקרן הפנסיה של עובדיכם בזמן שהם בחופשת מחלה, שירות מילואים או שמירת היריון ● אחרי שתקראו, כבר לא יהיו שאלות...

כמעסיקים, אתם בטח מכירים היטב את חובת הפקדות לפנסיה לכל שכיר במשק: עבור כל עובד שאין ברשותו קרן פנסיה, עליכם להתחיל להפקיד עבורו תוך חצי שנה מתחילת עבודתו אצלכם. במידה והעובד מגיע עם חיסכון פנסיוני קודם, עליכם להתחיל להפקיד עבורו בתוך שלושה חודשים מתחילת עבודתו או בתום שנת המס – המוקדם מבין השניים. אבל מה קורה אם העובד/ת יצאו לחופשת לידה? או עובד/ת שנקראו לשירות מילואים? האם גם אז עליכם להמשיך להפקיד לקרן הפנסיה שלהם? אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר:

חופשה

בחוק חופשה שנתית נקבע: "דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה", ולכן, ההפקדות לקרן הפנסיה של העובד צריכות להימשך כרגיל (עוד מידע תוכלו למצוא כאן). 

מחלה

חוק דמי מחלה מגדיר את דמי המחלה כשכר לכל דבר: "דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר", ולכן, ההפקדות לקרן הפנסיה של העובד צריכות להימשך כרגיל (עוד מידע תוכלו למצוא כאן). 

מילואים

מאפייניה הביטחוניים הייחודיים של מדינת ישראל נלקחו בחשבון גם בעת כתיבת החוק: עובדים הנמצאים בשירות מילואים זכאים להמשך ההפקדות לקופות (גמל, השתלמות, פנסיה וכיו"ב), בדיוק כמו בתקופה שקדמה למילואים: "חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד" (עוד מידע תוכלו למצוא כאן). 

שמירת היריון

גם כאן עליכם להמשיך את ההפקדות לחיסכון הפנסיוני כרגיל: "נהגו הן המעביד והן העובדת לשלם תשלומים לקופת גמל – ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שבה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת באותה תקופה, לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים החלים עליה אצלו".

מעסיקים, שימו לב: אין בהפקדת תשלומי העובדת אצל המעביד במועד מאוחר יותר כדי לגרוע מחובתו של המעביד לשלם את התשלומים החלים עליו ולהעביר את התשלומים החלים על העובדת לקופת הגמל. על העובדת להעביר מידי חודש את חלקה בהפקדות למעסיק. גם במידה והעובדת לא העבירה את חלקה במועד עדיין על המעסיק לבצע את ההפקדות לקופה (עוד מידע תוכלו למצוא כאן). 

חופשת לידה

העובדים מתכננים להרחיב את המשפחה? חשוב שתדעו: תקנות עבודת נשים מגדירות במפורש את האופן שבו יש להמשיך את ההפקדות לנשים גם במהלך חופשת הלידה. שנאמר, "נהגו הן המעביד והן העובדת או העובד לשלם תשלומים לקופת גמל – ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שהם זכאים לדמי לידה, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה" (עוד מידע תוכלו למצוא כאן).

בנוסף, על המעסיק לשלם את התשלומים החלים עליו, בכל חודש, במהלך התקופה שבעדה זכאים העובד/ת לדמי לידה ולהעביר לקופת הגמל את תשלומי העובד/ת במהלך חופשת הלידה, כאילו לא היו בחופשת הלידה.

חשוב לזכור שהעובד/ת זכאים להמשך הפקדות לחיסכון הפנסיוני רק עבור התקופה בגינה הם זכאים לדמי הלידה. לאחר תום תקופה זו, הם אינה זכאים להמשך ההפקדות, ועליהם לדאוג לשמירת זכויותיהם הפנסיוניות בעצמם (עוד מידע על שמירת הזכויות הפנסיוניות במהלך חופשת הלידה, תוכלו למצוא כאן.

ומה עם התשלומים החלים על העובד/ת? גם כאן למעסיק יש אחריות: המעביד ינכה, ככל הניתן, מהשכר האחרון שישלם לעובדת או לעובד לפני יציאתם לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת גמל החלים על העובדת או העובד בעד שני חודשי עבודה, וזאת נוסף על ניכוי התשלום לקופת גמל החל על העובדת או העובד בעבור החודש שבעדו משתלם השכר האמור. את יתרת התשלומים בחופשת הלידה החלים על העובד/ת או העובד, שלא נוכו, ישלמו העובד/ת באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם להם המעביד לצורך זה. 

תאונת עבודה

בחוקי העבודה אין התייחסות לסוגיה האם במהלך תקופה זו של קבלת דמי פגיעה מביטוח לאומי יש להמשיך את ההפקדות לקרן הפנסיה. ולכן, בהעדר הסכם אישי או קיבוצי יש מקום לפרשנות האם צריך או לא צריך להמשיך הפקדות לקרן הפנסיה.

מצד שני, בדומה לעובדת בשמירת הריון (המקבלת גמלת שמירת הריון מביטוח לאומי ועדין זכאית להמשך הפקדות לפנסיה), יש הטוענים כי גם בתקופת קבלת דמי הפגיעה בעבור תאונת העבודה מביטוח לאומי, וכל עוד נמשכים יחסי עובד מעביד, יש להמשיך את ההפקדות לפנסיה.

במצב שלא קיימת הסכמה ברורה מראש, על המעביד להמשיך להפקיד לקרן הפנסיה של העובד כל עוד שממשיכים להתקיים יחסי עובד ומעביד, ובלבד שהפסקת העבודה בפועל הייתה בעל כורחו של העובד ומטעמים הקשורים בעבודתו. שכן, הזיקה בין העבודה למחלה, יוצרת ממילא הצדקה למחויבות המעביד במניעת פגיעה נוספת בעובד (למידע נוסף הקליקו כאן).