חם, מתחמם, לוהט: ההשפעות הכלכליות של משבר האקלים

לפי מדענים במכון גודארד לחקר החלל של נאס"א (GISS), חודש יולי 2023 היה חם יותר מכל חודש יולי קודם שנמדד בהיסטוריה המודרנית (משנת 1880 ואילך).

ואכן, בחודשים האחרונים אנו עדים לשינויים קיצוניים במזג האוויר, המתבטאים בתופעות אקלים חריגות ברחבי העולם – החל משיטפונות אדירים, דרך אירועי חום יוצאי דופן ובעקבותיהם שריפות שמוחקות יערות וישובים, בצורות, משברי מים ויובש בנהרות מרכזיים, ובמקביל החרפה בקצב המסת הקרחונים ביבשת אנטרטיקה.

לצד כל אלו, השנה הגיחה תופעת "אל ניניו", אשר מעצימה ומקצינה את אירועי האקלים. אל ניניו (בעברית "הילד") היא תופעה אקלימית המתרחשת אחת לכמה שנים בדרום אמריקה ומתבטאת בעלייה של חצי מעלה ועד למעלה וחצי בטמפרטורת האוקיינוס השקט. במסגרת התופעה, החום מהאוקיינוס זורם אל פני הים, משם אל האטמוספירה – וגורם לה להתחמם.

עליית טמפרטורה שכזו מתרחשת מדי שנה לפרק זמן של כחודש, אך אחת לכמה שנים היא נמשכת לפרק זמן ארוך יותר. בהמשך לכך, צופה שירות מזג האוויר הלאומי של ממשלת ארצות הברית כי דפוס מזג האוויר של אל ניניו צפוי לתת את אותותיו גם במהלך שנת 2024 ומעריך כי כדור הארץ עשוי לחוות את השנה החמה ביותר שלו אי פעם.

איום על הביטחון התזונתי, הבריאות והובלת הסחורות

להתפרצותה של אל ניניו ועמה העלייה הניכרת בטמפרטורות העולמיות נלווה סיכון ממשי לפגיעה בחיי אדם ובביטחון המזון העולמי. כך למשל, מדינות רבות באסיה כבר נוקטות באמצעים לשימור מלאי האורז שלהן כתוצאה מההשפעות הקשות של מזג האוויר על גידולו. הודו למשל, אסרה על ייצוא של זני אורז רבים ואילו באינדונזיה נערכים לקציר מוקדם.

כמו כן, ההיסטוריה מלמדת כי חלקים מסוימים של האזורים הטרופיים והסובטרופיים נפגעו קשה יותר במהלך שנות האל ניניו. אזורים באתיופיה, לדוגמה, חווים בצורת בכל שנת אל ניניו וכך גם אזורים מסוימים לאורך רכס הרי האנדים בדרום אמריקה, כשבמקרה שלהם מתווספות גם הצפות משמעותיות.

השינויים הפתאומיים שנצפו במהלך שנות האל ניניו עלולים להשפיע לרעה על הבריאות הכללית ולהתבטא במאמץ חום, שבץ או אפילו מוות. גלי החום המאפיינים את התופעה הורגים יותר בני אדם ברחבי העולם בהשוואה לכל תופעה אקלימית אחרת. לשם המחשה, מחקר משותף של מכון ברצלונה לבריאות עולמית ומכון המחקר הבריאותי של צרפת, העריך כי למעלה מ-61 אלף מקרי מוות קשורים באופן ישיר לגל החום שפקד את אירופה בין החודשים מאי לספטמבר ב-2022.

בנוסף, מומחים טוענים כי גלי החום עלולים לעורר התפרצות של מחלות זיהומיות, דוגמת מלריה וקדחת הדנגי, הנגרמות מעקיצות יתוש. אירועי אל ניניו קודמים, הן בשלהי שנות ה-90 והן באמצע העשור שעבר, אופיינו בריבוי יתושים ובהתפרצויות מלריה נרחבות, בעיקר במזרח אפריקה.

גלי חום ובצורות פוגעות גם בהובלת סחורות דרך נתיבים ימיים כגון נהרות ותעלות. כך למשל, כמות משקעים נמוכה באזור תעלת פנמה, מהנתיבים המרכזיים בסחר העולמי, הובילו להגבלת התנועה בה – וכתוצאה מכך לירידה צפויה של כ-200 מיליון דולר ברווחים המופקים מפעילותה. גם נהר הריין, שנחשב לנתיב מסחר חשוב ועובר בגרמניה, דרך ערים באירופה ועד לנמל רוטרדם שבהולנד, הפך לרדוד יותר בחלק מהאזורים.

החלופות להובלה ימית לרוב יקרות יותר. לפי דויטשה בנק, ספינה באורך 135 מ' ועומק של שלושה מטרים יכולה לשאת מטען במשקל של 2,700 טונות – כמות המקבילה לכ-110 משאיות גדולות שיידרשו להסיע משקל דומה בכבישים.

ההשפעות הכלכליות עלולות להיות הרסניות

לדפוסי מזג האוויר הקיצוניים וגלי החום מתווספים מחירים כלכליים משמעותיים כגון אינפלציה גבוהה ופגיעה בתוצר של מדינות רבות, אשר מושפעים משורה רחבה של תהליכים:   

• פגיעה ביבולי מזון ובדגה בימים, שתגרור מחסור, רעב ועלייה במחירי הסחורות חקלאיות.   
• עלייה בעלויות השילוח והלוגיסטיקה.    
• עלייה בפרמיות הביטוח.   
• ביקושים חריגים לחשמל, מוצרי קירור ומיזוג אוויר.   
• גידול חד בהוצאות הממשלות השונות עבור תיקון ההרס, מיגון התשתיות וטיפול במחלות זיהומיות שונות.    
• שימוש בתשתיות יקרות יותר ובעקבות כך האצה במעבר מתשתיות "מזהמות" לתשתיות "ירוקות".   
• דרישה דחופה לתשתיות ולמתקני אוויר ומים שונים.
  
  

מחקר שפורסם בכתב העת Science העריך כי התופעה בעבר עלתה לכלכלה העולמית יותר מ-4 טריליון דולר בשנים שלאחריה. עוד נטען כי השפעות אל-ניניו וההתחממות הגלובלית "צפויות לגרום להפסדים כלכליים בשיעור של 84 טריליון דולר לאורך המאה ה-21". מנגד, חברת המחקר "אוקספורד אקונומיקס" ציננה את התחזיות העגומות וכינתה את אל ניניו "סיכון חדש, אבל לא גיים צ'יינג'ר".

כיצד מתמודדים עם התופעה?

העלויות אולי יישארו לא ברורות, אבל המדענים מקווים שהחיזוי של אל ניניו והכרה רחבה יותר במשבר האקלים, ישפרו את המוכנות לאתגרים שמציבה ההתחממות העולמית. "ההכנה יעילה הרבה יותר מתגובות למצבי החירום", טען בנק ההשקעות האמריקני "גולדמן זאקס" והעריך כי היקף ההשקעות העולמי הנדרש כדי לעמוד ביעד "אפס פליטות פחמן", מים נקיים ותשתיות ירוקות עד שנת 2050 הינו כ-3 טריליון דולר בשנה באמצעות השקעות בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת בעשור הקרוב.

הכלים החדשים להתמודדות בהתחממות הגלובלית ולמניעת אינפלציה גבוהה יוצרים הזדמנויות השקעה חדשות, כגון השקעות בטכנולוגיות לסילוק גזי חממה (פחמן) מהאוויר, תהליכי התייעלות אנרגטית באמצעות מעבר לייצור של אנרגיות שמש ורוח, לצד גידול בכמות המכוניות החשמליות, וכן מעבר לחקלאות מותאמת לשינויי האקלים ולתחליפי בשר וחלב, לאור העובדה שהחקלאות בתצורתה הנוכחית אחראית לרבע מפליטת גזי החממה.

אפיקי השקעה נוספים ובעלי השפעה חיובית על האקלים והסביבה הם השקעות בכלכלת מימן – אנרגיה נקייה, המסוגלת לשמש תחליף לדלק מטוסים ולהניע תעשיות כבדות; השקעות במערכות טיהור אוויר ומים, ובפיתוח מערכות חיזוי אקלים מבוססות מודלי מחשב מתקדמים ובינה מלאכותית. בגזרת ביטחון המזון ניתן דגש על פיזור רחב יותר של גידולי המזון ברחבי העולם והשקעה במחקר ופיתוח של צמחים עמידים יותר לבצורות ולשריפות.

בארה"ב הכריז ממשל ביידן על משבר האקלים כסוגיה ביטחונית לאומית וחוקק ב-2022 חוק שמטרתו להפחית את האינפלציה על ידי השקעות ענק בפרויקטים מקומיים והורדת עלויות לאוכלוסייה, תוך ביצוע השקעות ענק בהפחתת פליטות גזי החממה והשגת יעדי האקלים שהציבה לעצמה המדינה.

כדי להאיץ התקנות של אנרגיה מתחדשת ולממן טכנולוגיות מעבר לכלכלה מאופסת פחמן, הכריז הממשל האמריקאי במסגרת החוק על תכניות השקעה בגובה 368 מיליארד דולר, הכוללת זיכוי מס של 265 מיליארד דולר בעשור הקרוב, באנרגיה נקייה ותוכניות אקלים.

חוק הפחתת האינפלציה יצר יותר מ-170 אלף מקומות עבודה ולפחות 270 פרויקטים חדשים של אנרגיה נקייה הוכרזו בשנה האחרונה. על פי איגוד האנרגיה הנקייה בארה"ב, ההשקעה במתקנים לייצור אנרגיה נקייה השנה שוות ערך להשקעה באלו שהוקמו בשבע השנים הקודמות בצוותא.

לפי הערכת גולדמן זאקס, עד שנת 2050 תעמוד ההשקעה השנתית הממוצעת של ארה"ב בהפחתת פחמן על כ־400 מיליארד דולר בממוצע, המהווים כ־1.3% מהתמ"ג.


מובהר כי האמור בסקירה זו מבוסס על מידע פומבי וכולל הערכות ואומדנים צופי פני עתיד, וייתכן כי בפועל התוצאות תהיינה שונות. אין לראות בסקירה זו משום ייעוץ להשקעה ו/או להסתמך עליה לשם קבלת החלטות השקעה כלשהן ואין בה משום המלצה לרכישת ניירות ערך כלשהם.