הסקירה הכלכלית: חדשות חמות מהארץ ומהעולם - ינואר 21

הנה 5 דברים שכדאי לדעת על החודש שהיה:  

1. קרן המטבע הבינלאומית מפגינה אופטימיות זהירה לשנים הקרובות    
    
2. החקיקה האמריקנית בעניין תוכנית התמריצים מתקדמת   
    
3. יו"ר הבנק האירופי המרכזי קוראת למדיניות מתואמת בין חברות גוש האירו בעניין ההתמודדות עם המוטציות של נגיף הקורונה
    
4. ההכנסות ממסים בישראל מפתיעות לטובה   
    
5. בנק ישראל רכש מט"ח בהיקף שיא

את הסקירה החודש אנו פותחים בתחזיות המאקרו-כלכליות העדכניות (והאופטימיות) של קרן המטבע הבינלאומית לשנים 2021-22. למעשה, אומדן הצמיחה העולמי לשנת 2021 עודכן מ-5.2% ל-5.5%, וזאת הודות לפעילות חזקה מהצפוי במחצית השנייה של 2021. כמו כן, תחזיות הצמיחה ל-2022 עודכנו כלפי מעלה, הן בקרב הכלכלות המפותחות והן בקרב השווקים המתעוררים.

עם זאת, ניכרת שונות בתחזיות הצמיחה בין הכלכלות השונות. בזמן שתחזית הצמיחה של התוצר של ארה"ב ויפן עודכנו כלפי מעלה, תחזיות הצמיחה לגוש האירו ובריטניה עודכנו כלפי מטה. זאת, על רקע התקדמות איטית של תהליך ההתחסנות באירופה והכניסה המחודשת לסגר ממושך בחלק מהמדינות.

בקרב השווקים המתעוררים, בולטת סין בהיותה הכלכלה היחידה שהתוצר שלה לא התכווץ בשנת 2020. עם זאת, תחזיות הצמיחה של יתר השווקים נותרו כמעט ללא שינוי.

למעשה, מהתחזיות עולה כי הודו צפויה לצמוח מהר יותר במהלך 2021. גם נפח הסחר העולמי צפוי לצמוח מהר יותר בשנת 2022 בהשוואה לעדכון קודם, ובכך לסייע בהתאוששות הכלכלית הגלובלית.

לסיכום, קרן המטבע הבינלאומית משדרת אופטימיות זהירה עקב תהליך ההתחסנות הגלובלי, אם כי עדיין קיים חשש מהתפרצות הגרסאות החדשות של נגיף הקורונה.

ארצות הברית

החקיקה לקראת תכנית התמריצים החדשה מתקדמת, כאשר על פי ההצעה האחרונה, הדמוקרטים מתכוונים לצמצם את הזכאות לשיק תמיכה (שהסכום שלו צומצם מ-2,000$ בתוכנית המקורית ל-1,400$) רק למשקי בית שמרווחים פחות מ-200 אלף דולר בשנה. במקביל, הם דוחפים לאשר את העלאת שכר המינימום.  

אירופה

בעוד מספר מקרי ההדבקה בעולם ממשיך לרדת, יו"ר ה-ECB כריסטין לגרד הצהירה כי המוטציות של הנגיף והאמצעים שיידרשו כדי להתמודד איתן ממשיכות להוות סיכון משמעותי לצמיחה. מדובר בסיכון כה גדול, לדבריה, שהוא מחייב מדיניות תומכת ומתואמת בין חברות גוש האירו ובין המדיניות המוניטארית והפיסקאלית.

מריו דראגי, יו"ר ה-ECB לשעבר והמועמד שקיבל לידיו את האפשרות להקים ממשלה באיטליה, הצהיר כי אם יצליח להקים ממשלה, קידום תקציב משותף לגוש האירו יהיה אחת ממטרותיו המרכזיות.

ישראל - ברמת המאקרו

גירעון - החדשות הרעות הן שהגירעון התקציבי עלה בינואר 2021 ל-12.1% מהתוצר (לעומת 11.7% בדצמבר). הגירעון בחודש ינואר ספציפית עמד על 0.1 מיליארד שקלים, לעומת עודף של כ-5.9 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בגירעון נבעה בעיקר בשל הוצאות של 7.2 מיליארד שקלים לטיפול במשבר הקורונה, בעוד שההוצאות השוטפות ירדו בהשוואה לינואר אשתקד.

החדשות הטובות הן שההכנסות ממיסים הפתיעו לטובה, בדגש על ההכנסות ממיסים ישירים אשר עלו בינואר ב-7.6% בהשוואה לינואר אשתקד. מנגד, ההכנסות ממיסים עקיפים ירדו ב-3.6%. באוצר ציינו כי הגידול בהכנסות ממיסים ישירים נובע בעיקר מגידול במס הכנסה. ואכן, בחינת נתוני הגבייה מצביעה על כך שהעלייה הנאה במיסים הישירים בינואר נבעה בעיקר מזינוק של 46% בהיקף הגבייה מחברות. זאת, עקב גבייה גבוהה בענף הפיננסים וכן בשל גביה בגין שומות גבוהות.

תעסוקה - שיעור האבטלה הרחב בחודש דצמבר עמד על 13.2% לעומת 14.7%. בסך הכול, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד בשנת 2020 ל-61.8%, לעומת  63.5% בשנה הקודמת.

אינפלציה - מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר ירד ב-0.1%. האינפלציה ל-12 חדשים הקודמים הסתכמה ב-0.7%-.  כמו כן, על רקע המשך עליית מחירי הסחורות (מתחילת מאי מחירי הסחורות החקלאיות עלו בכ-40% בדולרים ובכ-30% במונחים שקליים) לצד מבצע החיסונים המהיר מחד גיסא, והמשך ייסוף השקל, מאידך גיסא, ממוצע תחזית האינפלציה לשנה הקרובה עלה ועומד כעת 0.8%. 

מט"ח - בנק ישראל רכש מט"ח בהיקף שיא (לחודש) של 6.8 מיליארד דולר. 

מדובר ברכישות בהיקף של פי 2.7 מההיקף החודשי הממוצע המתוכנן אם בנק ישראל היה רוכש מט"ח באופן סימטרי על פני השנה. נזכיר כי בנק ישראל הכריז שירכוש מט"ח בהיקף שנתי של 30 מיליארד דולר. בסיכום חודשי, השקל נחלש אל מול הדולר, בעיקר בימים שלאחר ההודעה לרמת 3.28 (פיחות של כ-2% בחודש ינואר).

נגיד בנק ישראל, פרופ' ירון, ציין כי הבנק יוכל להגדיל את תכנית רכישות המט"ח גם אל מעל ל-30 מיליארד דולר.

שווקי ההון - בישראל ובעולם

מדדי המניות המובילים של החברות הגדולות התממשו בחודש ינואר. מדד המניות האמריקני s&p500 ירד החודש בכ-1%. מדד המניות האירופי ה-STOXX600 ירד בכ-0.75%. לעומת זאת, מדד ה-EM עלה בכ-3%. בישראל מדד תל אביב 35 עלה גם הוא ב-5% בחודש. את העליות בתל אביב החודש הוביל בעיקר ענף הפיננסים.

שוק אגרות החוב

מדד אג"ח ממשלתיות עלה החודש ב-0.15%. בינתיים, מדד אג"ח הממשלתיות צמודות המדד עלה ב-0.62%, וזאת בשל המשך עלייה בציפיות האינפלציה ומחירי הסחורות בעולם.

מנגד, מדד אג"ח הממשלתיות השקליות ירד ב-0.15% בשל עליית בתשואות הנומינליות של אג"ח בטווחים הארוכים בארץ ובעולם. המקמי"ם, לפי שעה, נסחרים בתשואה אפסית (הטווח הקצר של העקום השקלי).