מלחמת רוסיה-אוקראינה והשפעותיה על הכלכלה בעולם ובישראל - סקירה מיוחדת

הנה 5 דברים שכדאי לדעת על התמורות בכלכלה העולמית כתוצאה מהאירועים:

1. דירוג החוב של רוסיה הורד לרמה הנמוכה ביותר לצד הפסקת המסחר בבורסת מוסקבה 

2. מחירי הסחורות נוסקים ובראשם מחיר הנפט שמתקרב לשיא היסטורי

3. סיכון האינפלציה לטווח הקרוב עלה מדרגה, אך צפוי לרדת במבט לטווח הבינוני
4. הניסיון מלמד כי השווקים הפיננסיים מתאוששים מהר מזעזועים חיצוניים כגון מלחמות, מגפות וכו'

5. המשק הישראלי נהנה מצמיחה נאה ומגירעון תקציבי נמוך מאוד, דבר שמקטין את ההשפעות השליליות של המלחמה


עד כה לא נראית התקדמות במשא ומתן להפסקת אש ועל פי הדיווחים רוסיה רק ממשיכה לצבור כוחות תוך כדי לחימה אינטנסיבית ברחבי אוקראינה. התנודתיות בשווקים, מן הסתם, תימשך כאשר המשקיעים ימשיכו להגיב למשמעויות של הסנקציות - ובהתאם להחרפתן.  

חברות המדדים FTSE ו -MSCI הסירו מניות רוסיות ממדדיהן – צעד שצפוי להוביל למימוש משמעותי של משקיעים זרים בנכסים רוסיים, ברגע שהדבר יתאפשר על ידי הרשויות במדינה.

במקביל, חברות דירוג האשראי הפחיתו את דירוג האשראי של רוסיה לדרגת "זבל", לאור המגבלות שהטיל הבנק המרכזי של רוסיה, אשר יגבילו את האפשרות להעביר תשלומים למשקיעים באגרות חוב ממשלתיות רוסיות וצפויות להוביל לחדלות פירעון. שר האוצר של רוסיה אמר כי פירעון אגרות חוב ממשלתיות לזרים יהיה תלוי בסנקציות שיטיל המערב. לפי מכון "ברוקינגס", נכון לספטמבר 2021 עומדים החובות החציוניים של רוסיה על 1.18 טריליון דולר.

שוק הסחורות

מחירי הסחורות בעולם ממשיכים לנסוק בצל חששות כי פלישת רוסיה לאוקראינה תגרום למחסור בחומרי גלם בשווקים הגלובליים והם נמצאים בדרכם לזינוק החד ביותר שנרשם מאז משבר הנפט של שנת 1974 - כך לפי דיווח  של סוכנות הידיעות "בלומברג". הנפט בדרך לשיא היסטורי בעקבות הודעת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על הפסקת ייבוא אנרגיה גורף מרוסיה, ומחיר חבית אחת התקרב לרף של 130 דולר.

מדד הסחורות העולמי 

התוכנית של הבית הלבן אוסרת על ייבוא נפט, גז ומוצרי אנרגיה מרוסיה לארה"ב, ללא השתתפות בעלות הברית האירופיות - ככל הנראה כדי למנוע את קריסת אספקת הגז לגרמניה ומדינות אחרות, התלויות ברוסיה לייצור חשמל ולהסקה. במקביל, הממשל האמריקני מתכונן גם לפעול למיתון ההשפעה על השוק המקומי - בעיקר עליית מחירי הדלק, שעברו לראשונה את רף ה-4 דולר לגלון.

זירת ההשקעות 

ההערכה היא שההשקעות בתחום האנרגיה המתחדשת/ירוקה מצד המערב יגדלו אף יותר מהצפי ערב המלחמה, לצד השקעות באנרגיה מסורתית.

תחום הביטחון ייהנה אף הוא מדחיפה מבנית ולאורך זמן. קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הגדיר את המלחמה באוקראינה כ"נקודת מפנה בהיסטוריה של אירופה ", תוך הגדלה של ההוצאה הביטחונית משיעור של 1.5% מהתמ"ג כיום ל-2% עד לשנת 2024, ואף יותר מכך לאחר מכן.  בנוסף תיצור גרמניה קרן בשווי 100 מיליארד דולר לחיזוק צורכי הביטחון לשנים הבאות.

גם פינלנד הודיעה על הגדלת הרכש הביטחוני ולהערכתנו מגמה של הגדלת הוצאות הביטחון תקיף מדינות רבות באירופה (כולל מזרח אירופה), אסיה (טאיוואן) ואף ארה"ב עצמה.

ריבית ואינפלציה

ההידרדרות האחרונה הובילה את השווקים לתמחר גם האטה בצמיחה הגלובלית, כולל חשש לפגיעה בסקטור הפיננסי וכן להורדת הצפי להעלאת הריבית בארה"ב, בשילוב עם הסטת הכספים הצפויה לנכסים "בטוחים" (Fly To Safety), אשר הובילו לירידת תשואות באג"ח הממשלתי ל-10 שנים - מ-2.04% באמצע החודש ל-1.80% כיום. 

הסיכון הכלכלי העיקרי של המלחמה צפוי להיות החרפת האינפלציה, שעוד לפני המלחמה הייתה גבוהה במדינות רבות. רוסיה ואוקראינה הן לא רק ספקיות אנרגיה, אלא גם ספקיות גדולות מאוד של תוצרת חקלאית כגון חיטה, גרעינים לפרות ותרנגולות וכו'. 

מחסור בסחורות אלו לצד עלייה במחירים עלול להוביל להתייקרות מחירי המזון ולהשפעה על סביבת האינפלציה באופן כללי. אינפלציה גבוהה יותר שוחקת כוח קנייה של צרכנים ופוגעת בפעילות כלכלית. כמו כן, אינפלציה גבוהה יותר מעלה את הסיכון לעליית ריבית משמעותית יותר.

סיכון האינפלציה לטווח הקרוב עלה מדרגה, אך הוא יורד במבט לטווח הבינוני. ההסתברות הגוברת להאטה תוביל את הבנקים המרכזיים בעולם להתמקד יותר בציפיות לאינפלציה לטווח הבינוני-ארוך מאשר בהתפתחות האינפלציה לטווח הקצר.

כיצד מושפע המשק הישראלי?

הכלכלה בישראל פחות חשופה לעלייה החדה במחירי האנרגיה הודות למאגרי הגז הטבעי המקומי, אך עלייה במחירי הנפט משפיעה על מחירי הדלק ועל הוצאות אנרגיה אחרות. כמו כן, ישראל מייבאת כמויות גדולות של חיטה וגרעינים מרוסיה ואוקראינה. יחד עם זאת ועל סמך הערכת משרד האוצר, לישראל יש מלאי גדול מאוד של אותן הסחורות. 

השפעה נוספת של המלחמה על כלכלת ישראל נובעת מכך שחברות ישראליות רבות בתחומי הטכנולוגיה מחזיקות מרכזי פיתוח, בעיקר באוקראינה, בהם מועסקים עובדים מקומיים. ישנן גם כמה חברות נדל"ן ישראליות שמחזיקות נכסים ברוסיה ובאוקראינה. 

לצד כל אלו, חשוב לציין שכלכלת ישראל נהנית בתקופה זו מצמיחה חזקה מאוד המתבססת על מקורות רבים ומגוונים, דבר שמקטין את ההשפעות השליליות של המלחמה.

הפעילות בישראל ממשיכה לצמוח ולתמוך בהעלאת הריבית ואילו הגירעון בישראל ירד בחדות מ-3.2% בינואר לשיעור של 2.2% בפברואר. מן הראוי לציין כי זו הפעם הראשונה ב-15 השנים האחרונות שבה נרשם באחד מחודשי פברואר עודף תקציבי. 

במקביל ליתר הנתונים השוטפים, האינפלציה בפועל וציפיות האינפלציה לטווח קצר עומדות ברמה של יותר מ-4% - מעל לגבול העליון של יעד יציבות המחירים שהציב בנק ישראל.

חזאים מעריכים כי בנק ישראל יעלה את הריבית במהלך 2022. אף על פי כן, מלחמת רוסיה-אוקראינה תורמת לחוסר הוודאות ועשויה לפגוע בביקוש המצרפי, ועל כן בנק ישראל עשוי לבחון מחדש את המדיניות המוניטרית שלו. חשוב לזכור כי האינפלציה בישראל עדיין נמצאת סביב הגבול העליון ולא הרבה מעבר ליעד - בדומה למדינות אחרות בעולם. 

ציפיות האינפלציה באפיק האג"ח הממשלתי מגלם עתה אינפלציה גבוהה של יותר מ-4% בממוצע לשנתיים הקרובות, 3.3% ל-5 שנים ו-2.7% לתקופה של 10 שנים. תרחיש זה משקף מחירי נפט וסחורות גבוהים לאורך זמן, אשר יגררו האטה כלכלית. בנוסף נציין כי הלחצים האינפלציוניים בישראל נמוכים מאילו שבארה"ב ובאירופה. ממוצע חזאים לשנה הקרובה מעריך כי האינפלציה תעלה בכ-2.7%. 

באפיק השקלי, עליית התשואות בישראל מאז ערב הפלישה לאוקראינה הייתה חריגה יחסית למגמה בעולם.

עקום הצמוד הממשלתי 

עקום השקלי הממשלתי

שוק המניות

מדד הנאסד"ק נכנס לטריטוריית שוק דובי כאשר כל אחד מהמדדים צנח ביותר מ-20% מתחת לשיא. בכך הם מצטרפים לאירופה, השווקים המתעוררים ולמדד הניקיי. מדד ה-S&P 500 ירד בכ-12% ואילו מדד ת"א 35 ירד רק ב-6.4% מהשיא.

מבט על שוק המניות

באירועי מלחמות וטרור, ההשפעה הגדולה ביותר על הירידה במדד S&P 500 הייתה בתקופה של מלחמת המפרץ הראשונה. ה-S&P 500 ירד אז בעקבות האירועים בכ-17% ולקח לו כחצי שנה לחזור לרמתו ערב המלחמה. השפעת יתר האירועים המלחמתיים על המדד האמריקאי הייתה קטנה יותר וקצרה יותר.

השווקים מפחדים ממשברים שהסיבות שלהם כלכליות או פיננסיות. נציין כי מזעזועים חיצוניים כמו מלחמות, מגפות וכו' הם בדרך כלל מתאוששים מהר.

לסיכום, המלחמה באוקראינה עלולה לגרום לפגיעה בצמיחה, לעלייה באינפלציה ובריבית במחצית הראשונה של 2022, אך מרבית הסיכויים שהיא לא תסיט את הכלכלה העולמית והישראלית מתוואי ההתאוששות ממשבר הקורונה שהן נמצאות בו.

*מובהר כי האמור בסקירה זו מבוסס על מידע פומבי וכולל הערכות ואומדנים צופי פני עתיד, וייתכן כי בפועל התוצאות תהיינה שונות. אין לראות בסקירה זו משום ייעוץ להשקעה ו/או להסתמך עליה לשם קבלת החלטות השקעה כלשהן ואין בה משום המלצה לרכישת ניירות ערך כלשהם. 

**הנתונים המוצגים נכונים ל-8.3.2022