מלחמת "חרבות ברזל" והשפעותיה על כלכלת ישראל

מה היה מצבה הכלכלי של ישראל לפני המלחמה?

תמונת המצב המאקרו-כלכלית של ישראל טרום המלחמה נחשבה לסבירה ואף לחיובית בהשוואה למלחמות ואירועים גיאופוליטיים קודמים. 

• התמ"ג הישראלי צמח ברבעון השני של 2023 בקצב של כ-3%.
• המשק נכנס למלחמה במצב של תעסוקה מלאה.
• האינפלציה נמצאת במגמת ירידה – מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר ירד ב-0.1% בהשוואה לאוגוסט עקב התמתנות בפעילות הכלכלית. כתוצאה מכך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה לכ-3.8% לעומת 4.1% אחוז בחודש אוגוסט.
• ריבית בנק ישראל התייצבה על 4.75% - שיא של 17 שנים בישראל. 
• יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל הסתכמו בסוף חודש אוגוסט 2023 בכ-202 מיליארד דולר  - רמה הגבוהה בפער ניכר ביחס לכל אירוע גיאופוליטי שהיה בישראל.
• יחס החוב-תוצר של ישראל ירד לרמה של כ-61% - נמוך מהממוצע בעולם. 

כלכלה בזמן מלחמה: השפעות ישירות ומגמות אפשריות

בהתאם להערכה ראשונית בלבד, תרחיש מרכזי אשר כולל מערכה צבאית בעזה בלבד ולתקופה של כחודשיים, עלול להביא את הגירעון לרמה של כ-3%. חישוב זה כולל הוצאות ישירות ביטחוניות של כ-20 מיליארד ₪, פיצויים בגין אובדן רכוש ואובדן הכנסות בשיעור של כ-10 מיליארד ₪ ואובדן של כ-2% מהתוצר.

בתרחיש שכזה, סך העלויות ואובדן התוצר עלול להסתכם בכ-60 מיליארד ₪. במלחמת לבנון השנייה, לשם השוואה, סך ההפסד ואובדן התוצר הסתכם בכ-22 מיליארד ₪ (במונחי 2023). תסריט פסימי יותר, הכולל פתיחה של חזית משמעותית גם בגזרה הצפונית, עלול להגדיל את ממדי הגירעון ולהביאם לרמה של כ-4% ב-2023 ו-5% ב-2024.

בתווך ממשלת ארצות הברית הודיעה כי בכוונתה להעביר לישראל חבילת סיוע מיוחדת בסך של כ-14 מיליארד דולר, אותה תיאר הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן כ-"השקעה חכמה שתשלם דיבידנדים לביטחון האמריקאי למשך דורות". רובו המוחלט של הסכום מיועד לטובת סיוע צבאי והיתר לצרכים אזרחיים. 

ריבית בנק ישראל. בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי וברמה של 4.75%. עם זאת, במחלקת המחקר של הבנק מעריכים כי הריבית צפויה לרדת במהלך 12 החודשים הבאים באופן מדורג לרמה שתנוע בין 4% ל-4.25%.

בבנק ישראל מבהירים כי הכלכלה הישראלית יציבה ועומדת על יסודות חזקים, ומציינים את העודף בחשבון השוטף, את יתרות המט"ח הגבוהות ואת נטל החוב הנמוך. 

תוצר. בהתבסס על הנחה שעיקר הלחימה תתרכז בחזית הדרומית, במחלקת המחקר של בנק ישראל מעריכים כי התוצר צפוי לצמוח עד סוף 2023 בשיעור של כ-2.3%, זאת לעומת תחזית קודמת שצפתה צמיחה של כ-3%. תחזית הצמיחה לשנת 2024 עודכנה גם כן כלפי מטה לרמה של 2.8%.  

בבנק המרכזי מדגישים כי מירב המאמצים יתמקדו בשמירה על היציבות הפיננסית של המשק הישראלי לצד הפחתת אי הוודאות במשק. במקביל, הבנק החל להפעיל כלים מוניטריים שונים כגון מכרזי "ריפו" כדי לשמור על נזילות בשווקי החוב.

מצב החוב בישראל. יחס החוב/תוצר, שכיום נחשב נמוך ביחס למדינות רבות בעולם, צפוי לזנק בשל עלייה מהירה ובסך של כ-50 מיליארד ₪ בגיוסי החוב במהלך החודשים הקרובים. במקביל צפויה ירידה חדה בהכנסות המדינה כתוצאה מעצירה כמעט מוחלטת של הפעילות הכלכלית במשק. בנק ישראל מעריך כי יחס החוב/תוצר יעלה מ-61% ל-65%. 

דירוג האשראי בסימן שאלה. ההתפתחויות הביטחוניות באזור הכניסו גם את חברות דירוג האשראי לכוננות מלחמה. ראשונה הייתה סוכנות "פיץ'" שהכניסה הן את דירוג האשראי והן את דירוג הבנקים בישראל ל"רשימת מעקב שלילית" (Rating Watch Negative) ואליה הצטרפה בהמשך גם סוכנות "מודיס" שאומנם הותירה את הדירוג של ישראל ברמה של A+ אך הכניסה אותו תחת "מעקב שלילי".

ב-Moody's ציינו כי דירוג האשראי של ישראל אמנם היה חסין בעבר למבצעים צבאיים והתקפות טרור, אולם הבהירו כי עוצמת מלחמת חרבות ברזל "מעלה את האפשרות כי למלחמה תהיה השפעה ארוכה ומשמעותית יותר על דירוג האשראי".

האינפלציה לאן? מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר צפוי להיות גבוה בשל הפיחות המהיר בערכו של השקל ביחס לדולר. מנגד, עצירת הפעילות המשקית בחודשים הקרובים תמתן, לפי הערכות, את קצב האינפלציה לרמה של כ-2.7% ב-12 החודשים הבאים.

זירת המט"ח. בנק ישראל מנטר את הפיחות בשקל, שכבר נסחר בשער הגבוה מ-4 ₪ אל מול הדולר, והכריז כי ימכור כ-30 מיליארד דולר כדי למנוע ירידה נוספת בערכו. 

שווקי האג"ח. בעקום אגרות החוב השקליות הממשלתיות נרשמה ירידה בתשואות האג"ח לטווח קצר – נתון המשקף צפי לירידה בריבית בנק ישראל. מנגד, נרשמה עלייה חדה בתשואות אג"ח לטווח ארוך (כ-5% באגרות החוב השקליות הארוכות) עקב הצפי לגירעון גדול בתקציב ולעלייה בפרמיית הסיכון. 

*מובהר כי האמור בסקירה זו מבוסס על מידע פומבי וכולל הערכות ואומדנים צופי פני עתיד, וייתכן כי בפועל התוצאות תהיינה שונות. אין לראות בסקירה זו משום ייעוץ להשקעה ו/או להסתמך עליה לשם קבלת החלטות השקעה כלשהן ואין בה משום המלצה לרכישת ניירות ערך כלשהם.