איך משפיע משבר הקורונה על קרנות הפנסיה שלנו

נגיף הקורונה הביא איתו כמעט בין לילה משבר גלובאלי שהעולם המודרני טרם חווה, שהוביל את כולנו לימים לא פשוטים של חוסר וודאות ותנודתיות בשווקים שמטבע הדברים השפיעה גם על קרנות הפנסיה של כולנו. 

אז מה בעצם קרה לחסכונות המיועדים לפנסיות, מה המשמעות של זה עבור מי שצפוי לפרוש בתקופה הקרובה ומה כדאי שנעשה או לא פחות חשוב, לא נעשה בתקופה כזאת.

איפה מושקעים הכספים שבקרן הפנסיה?

הכספים הצבורים בחיסכון הפנסיוני שלנו מושקעים בשוק ההון. בקרנות הפנסיה החדשות יש מגוון של מסלולי השקעה בעלי רמת סיכון משתנה והחל משנת 2016 ברירת המחדל (כלומר בחירה אוטומטית אם לא בחרנו מסלול השקעה אחר באופן יזום) היא לפי המודל החכ"ם - מודל של חיסכון כספי מותאם שבבסיסו עומדת ההנחה שככל שגיל הפרישה מאוחר יותר, כך ההשקעות הן בעלות סיכון גבוה יותר ובעיקרן מניות שצפויות להשיג תשואה עודפת גבוהה יותר, וההפך: ככל שגיל הפרישה קרוב יותר כך ההשקעות הן סולידיות כמו אג"ח ממשלתיות, פקדונות ומזומנים שבהם ככלל הסיכון קטן יותר וכך גם התשואה.

מה קרה לתשואות בכל אחד מאפיקי ההשקעה האלה?

בעשור האחרון חווינו תקופת שגשוג (למעט כמה תקופות קצרות של ירידות) בשוק ההון שבאה לידי ביטוי בכל אפיקי ומסלולי ההשקעה שהובילו לגידול בצבירה של החסכונות שלנו בקרנות הפנסיה. אם נסתכל על החודשים האחרונים מאז פרוץ מגיפת הקורונה, למרות שבסין הקורונה התפשטה כבר בסוף שנת 2019, חודש ינואר 2020 עדיין התאפיין בתשואות חיוביות במסלולי ההשקעה. הירידות והתשואות השליליות התחילו בחודש פברואר 2020 והתעצמו בחודש מרץ. בדיוק כפי שהוביל השגשוג של העשור האחרון לגידול בחיסכון הפנסיוני, כך הובילו הירידות של החודשים האחרונים, להקטנת החיסכון הפנסיוני כששיעור התשואות השליליות הוא בהתאם למסלולי ההשקעה. כך למשל ניתן לראות מבין מסלולי "יעד לפרישה" של קרן הפנסיה של מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, כי במסלול "יעד לפרישה 2060" המיועד למי שצפוי לפרוש סביב שנת 2060, עמדו התשואות השליליות בחודשים פברואר ומרץ על 3.8%- ו - 10.48%- בהתאמה, ואילו הירידות במסלול "יעד לפרישה 2020" המיועד למי שצפוי לפרוש השנה היו מתונות יותר ועמדו על 1.35%- ו- 6.57%- בהתאמה. 

חשוב לזכור כי אחד היתרונות הבולטים בחיסכון בקרן פנסיה הוא אג"ח מיועדות המהוות נכון להיום 30% מתיק ההשקעה של העמיתים בקרן הפנסיה המקיפה ומעניקות תשואה מובטחת בשיעור 4.86% ומשמשות ככרית ביטחון בדיוק בתקופות כאלה של ירידות בשוק ההון.

אז מה כדאי לעשות?

אמנם משבר הקורונה העולמי הוא ראשון מסוגו בעת המודרנית אבל משברים גדולים בשוק ההון, בכלכלה ובעולם העבודה הם אינם דבר חדש, ואין סיבה לחשוב שגם במקרה הזה יגיב שוק ההון שונה מהאופן בו הגיב במשבר הגדול הקודם שהתרחש בשנת 2008. באותו משבר היו רבים שטענו ששוק ההון לא יצליח להתאושש אלא שכעבור שנתיים, התאושש שוק ההון ונכנס לתקופת שגשוג של כעשור, ואין סיבה להניח שגם במקרה הזה התוצאה תהיה שונה.  

לכן לחוסכים הצעירים שעוד שנים רבות לפניהם נראה שאין סיבה אמיתית לדאגה בכל הנוגע לחיסכון הפנסיוני שלהם שכן כרגע מדובר בהפסד "על הנייר". יש להניח כי בדומה לכל המשברים הקודמים שידע שוק ההון - מהמשבר הגדול בשנת 1929 שהוביל לקריסת וול סטריט, דרך משבר הדוט קום בשנת 2002 ועד המשבר הגדול האחרון בשנת 2008 גם כאן השוק יתקן את עצמו, התשואות יעלו ויחזירו את החיסכון לערכים ערב המשבר ובהמשך ימשיכו לעלות ולהגדיל את הצבירה כפי שהיה בעשור האחרון. 

עבור מי שצפוי לפרוש בימים אלו לקצבת זקנה התמונה היא שונה שכן עבור מי שממיר את הצבירה לקצבה חודשית הופך ההפסד להפסד ממשי ולא רק "על הנייר". פרישה לזקנה היא המרת הסכום הצבור לקצבה חודשית שמבוססת על היתרה ביום שבו מוגשת הבקשה ולכן פעולת הגשת הבקשה מקבעת את הסכום על הערכים בתקופה הזו אחרי שהושפעו מהירידות של החודשיים האחרונים. גם במקרה הזה ובדומה לחוסכים הצעירים יותר, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ההפסדים היא להמתין עד כמה שניתן עם הגשת הבקשה לקצבת זקנה שכן כפי שמלמדת אותנו היסטוריית המשברים, הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות עבור כסף שירד בשוק ההון הוא לתת לו לעלות בחזרה.

**האמור אינו מהווה יעוץ או שיווק פנסיוני, המלצה או חוות דעת, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ או שיווק פנסיוני כאמור, הניתן על ידי בעל רישיון כדין, המתחשב בצרכים ובנתונים המיוחדים של כל אדם