בין "טראמפלנד" ל"כפר הגלובאלי"

היבחרותו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית כנגד כל התחזיות והסקרים ניפקה סנסציה עולמית. משום שמדיניותו של טראמפ איננה סדורה ונהירה דיה, אין קונצנזוס ממשי בנוגע לאפקט העתידי שיהיה למהלכיו על השוק, אך אין ספק כי הנשיא הנבחר מעוניין לשנות את הנוף העסקי של אמריקה והבורסות בדריכות. 

חרף המתח והחרדה אשר ליוו את השוק לאורך מערכת הבחירות רווית הספינים, כשברקע "טראומת ברקזיט", שהובילה לטלטלה גלובלית חודשים ספורים קודם לכן, השווקים בעולם קיבלו את הנשיא הרפובליקני הנבחר עם עליות חדות ומהירות במדדים השונים. עליות אלה מעידות על הימור המשקיעים כי "אפקט טראמפ" על הכלכלה האמריקאית ועל רווחי החברות יהיה חיובי. נראה כי המשקיעים תולים תקווה בהבטחותיו של טראמפ, הקוראות לרפורמה במיסוי חברות, הסרת חסמים רגולטוריים ומתן תמריצים להחזרת חברות לארצות הברית, לצד הבטחתו להגדיל את ההוצאה על תשתיות וביטחון, ככאלה שיניעו את הכלכלה האמריקאית.

בתוך כך, המסחר באגרות החוב הממשלתיות בעולם התאפיין במגמה שלילית חדה, בהתאם לצפי להעלאות ריבית בעולם, ובשל העובדה שמדיניות זו משקפת עלייה ניכרת בגירעון הפיסקאלי וחוב-תוצר בארה"ב.

"מלחמת המסחר" - עתיד הסחר הגלובלי

הנושא הראשון מבין שני חלקי תוכניתו של טראמפ הינו הסחר הגלובלי, מלווה במסר שנשמר עוד מימי קמפיין הבחירות המוצלח שלו - "לשים את אמריקה ראשונה". מרגע כניסתו של טראמפ לבית הלבן, עתיד הסחר הגלובלי נמצא תחת ערפל. לנוכח הצהרותיו לפירוק הסכמי סחר, רבים מתריעים מפני עלייתו של עידן פרוטקציוניסטי שלבסוף יפגע בכלכלה העולמית.

במשך עשורים רבים, מרבית הכלכלנים בעולם הצביעו על הסחר הגלובלי כגורם מפתח לעושר הלאומי. העוצמה שהגיחה עם הניצחון במלחמת העולם השנייה, הציבה את תזת הגלובליזציה כתשובה ניצחת למול קונפליקטים עתידיים, באמצעות הפחתת מחירי הסחורות, הגדלת השכר והגברת הצמיחה. אולם, הסחר העולמי לא הבטיח חלוקת רווחים באופן שוויוני, והביא לפגיעה אקוטית בשכבה התלויה בתעשייה למחייתה, שהחלה לסבול מאובדן תעסוקה לתחרות זרה. החרדה הכלכלית הלכה וגברה לאורך כארבעה עשורים, ובעוד מיליונים של עובדים איבדו את משרותיהם, הם לא זכו לתמיכה ממשלתית והתסכול בקרב אותה שכבה, הן באירופה והן בצפון אמריקה הלך והעמיק.

טראמפ נשען על הכעס המצטבר בשכבות הללו, בדגש על מדינות "חגורת החלודה", אזור שהיה בעבר לב התעשייה הכבדה של ארצות הברית, באמצעות תיאור הסחר הגלובלי כמשחק סכום אפס. במסגרת זאת, מדינות אחרות הינן יריבות המתחרות על אותם רווחים, ולא שותפות לאותה מטרה וחלוקת רווחים הדדיים. כמו כן, טראמפ מדגיש כי בעיות אלה נובעות בעיקר מן החוב הלאומי של ארצות הברית, בו סין היא המחזיקה העיקרית.

הרטוריקה הפרוטקציוניסטית של טראמפ עסקה בעיקר בסין ובמקסיקו, תוך הבטחה להשית 45%-35% מס על סחורות ממדינות אלה. כמו כן, הנשיא הנבחר התייחס להסכם הסחר הטרנס פסיפי (TTP) בהגדירו כעסקה בעייתית, אשר נותנת עדיפות למדינות אחרות על פני התעשייה האמריקאית. לפיכך, שורר חוסר בהירות בכל הנוגע לעתידו של הסכם שיתוף פעולה בין 12 מדינות, המחזיקות בכ-40% מהתמ"ג העולמי, שנחתם בפברואר 2016 לאחר עבודת מטה של למעלה עשור. יתרה מכך, הוא הדגיש כי הסכמים דומים כמו הסכם הסחר הצפון אמריקאי (NAFTA) וכניסתה של סין לארגון הסחר העולמי (WTO), הביאו להרס המשרות באמריקה.

בעוד מדיניות פרוטקציוניסטית היא כוח עולה בכל העולם גם כך, סביר כי אם טראמפ יממש את הבטחותיו, המגמה תתפוס תאוצה שעלולה להוביל לפתיחתה של "מלחמת סחר". באירופה כבר מתכוננים לקרב, ומצהירים כי לא יהססו לעשות שימוש בכלים פיסקאליים ומנדטוריים. סין ומקסיקו מצידן, עשויות במסגרת "מלחמת סחר" להטיל מכסי מגן על יבוא אמריקאי. כמו כן, על אף שבאפשרותן לעתור לארגון הסחר העולמי, סביר שהן לא יחכו להחלטת בתי המשפט, אלא יפעילו צעדי נגד כגון ביטול חוזים, כדוגמת החוזה הסיני עם יצרנית המטוסים האמריקאית, בואינג, או פגיעה בשרשרת הייצור של Apple.בנוסף, סין הינה צרכנית משמעותית של מוצרים אמריקאיים. למשל, היא מייבאת כ-60% מיצוא פולי הסויה של ארה"ב. במצב של "מלחמת סחר" היא עשויה לנסות ולפנות ליצואניות אחרות כדוגמת ברזיל וארגנטינה. כמו כן, תוכל גם לצמצם כניסה של מוצרים של חברות אמריקאיות כדוגמת General Motors, אשר מכירותיה בסין הגיעו ללמעלה מ-300 אלף רכבים בנובמבר, לעומת 250 אלף בתוך ארצות הברית. 

כלומר, ייתכן ותכניותיו של טראמפ להטלת מכסי מגן עשויות לחזור כבומרנג אשר יורגש במהרה בכלכלה האמריקאית, ויביא לפגיעה בתעסוקה בסקטור הפרטי, עליית מחירים, יקהה את התחרות וימנע מצרכנים אפשרויות בחירה. למול תחזיות קודרות אלה, יש המביעים אופטימיות ומצביעים על טראמפ כממשיך מורשתו של הנשיא רייגן, אשר ספג גם הוא קיתונות על הצגת פתרונות פשטניים, אך מדיניותו הכלכלית דווקא הובילה לבסוף לשגשוג.