פרייבורג - העיר הירוקה בעולם

בשולי היער השחור, בקרבת הגבול עם צרפת ושוויץ שוכנת העיר פרייבורג. בשנים האחרונות קיבלה העיר האוניברסיטאית שנוסדה ב-1120 ומונה 220,000 תושבים, תשומת לב בינלאומית בשל החזון המתקדם שלה, המשלב היבטים פונקציונאליים וחברתיים של קיימות, שהפכו אותה לעיר הראשונה בעולם המתבססת על "כלכלה ירוקה".
 

הסיפור על האנשים הירוקים 

שורשי המהפך נעוצים בתנועת מחאה מקומית שקמה על רקע ההחלטה לבנות מתקן לאנרגיה גרעינית בעיר במחצית שנות השבעים. הקמפיין הובל בידי רשת של אנשי איכות סביבה, אנשי עסקים ומכוני מחקר, שעיצבו את האג'נדה של עיר מבוססת קיימות. העירייה הגיבה בחיוב לתנועת הנגד, ואימצה מדיניות אנרגטית שאפתנית. כך, ב-1986 פרייבורג הייתה לעיר הראשונה בגרמניה שאימצה הנחיות לאספקה אנרגטית במטרה להגן על האקלים והסביבה. מכאן נוסדו שלושת עקרונות הבסיס לפיתוח עתידי של העיר: מקורות אנרגיה מתחדשת, חסכון באנרגיה ופיתוח טכנולוגיות חדישות.

המודל הכלכלי נשען גם על תכנון עירוני סדיר. החל משנות ה-40 ועד היום הועסקו בעיר ארבעה מתכננים עירוניים בלבד. לאחר שהעיר נהרסה כמעט לחלוטין במלחמת העולם השנייה, הוחלט על בנייתה מחדש ונקבע כי אופייה לא ישונה. כך, תוכננו רחובות צרים, המספיקים לקו רכבת קלה אחד. 

החל משנות ה-70,התחבורה הציבורית עברה תהליך מודרניזציה וכוללת רכבת קלה, אוטובוסים ומערכת רכבות. 70% מתושבי העיר גרים במרחק של 500 מטר מתחנת רכבת. בנוסף בעיר, 400 קילומטר של שבילי אופניים, 9,000 מקומות חנייה לאופניים, ותחנות השכרת אופניים מוצבות במרבית תחנות התחבורה הציבורית. על רקע זאת, בעשור האחרון פחת השימוש במכוניות ועלה השימוש באופניים ובתחבורה ציבורית. 

בעיר ישנה מדיניות צריכת אנרגיה קפדנית; החל מ-1992 יצא חוק בנייה ירוקה הקובע כי כל הבתים החדשים בעיר לא יעשו שימוש ביותר מ-65 קילוואט-לשעה פר מטר מרובע פר שנה (kWh/m2/yr). בנוסף, פרייבורג הקימה תוכנית סבסוד כדי לשפר את היעילות האנרגטית בבניינים קיימים שהורידה את צריכת האנרגיה ב-38% לבניין.

פרופיל של כלכלה - מנועי צמיחה ירוקים:

פרייבורג יצרה לעצמה שם של כלכלה פורצת דרך ודינאמית. מרכזי מחקר פרטיים וציבוריים החוקרים מקורות אנרגיה מתחדשת, משמשים כמרכז כובד, סביבם מתאגדות מאות חברות, ספקים וארגונים, כמו גם חקלאים ויערנים. בנוסף, העיר מארחת כנסים וועידות בינלאומיים במטרה לקדם ולהרחיב את הפיתוח הבינלאומי בנושא. 

באמצעות הצמחת סקטור חדשנות כמו הנדסת סביבה וטכנולוגיות סולאריות, פיירבורג הפכה למעין "Solar Valley" של האיחוד האירופי. היתרונות הכלכליים הם בעיקר בסקטור הייצור, המחקר, החינוך והתיירות. בסך הכל, הכלכלה הירוקה מעסיקה למעלה מ-10,000 בני אדם ב-1,500 עסקים, ומגלגלת 500 מיליון יורו בשנה. הצפי הוא כי ב-2020 גרמניה תחזיק ביותר מקומות עבודה בסקטור של טכנולוגיה סביבתית מאשר בתעשיית הרכב.

ייצור אנרגיה מתחדשת מקבל תמיכה ממשלתית באמצעות הטבות מס מהממשלה הפדרלית וכן סובסידיות מוניציפאליות. יתרה מכך, קיימים מנגנונים כלכליים עממיים המאפשרים לאזרחים להשקיע ישירות במאגרי אנרגיה מתחדשת. לדוגמא, באמצעות איגוד מקומי לקידום אנרגיה מתחדשת, אזרחים השקיעו 6 מיליון יורו בטורבינות רוח ו-8 מערכות חשמל סולאריות (פוטו-וולאטיות), כולל זו של אצטדיון הכדורגל העירוני, מפעל הידרואלקטרי ומתקן לשימור אנרגיה באחד מבתי הספר הציבוריים. המשקיעים מקבלים את השקעתם בחזרה, וכן דיבידנדים נוספים.

תחום נוסף הוא החינוך הסביבתי, המספק 700 משרות, וכולל תוכניות לימודים סביבתיים אקדמיים, מכוני הכשרה לטכנאים ומתקינים, וחינוך סביבתי בבתי הספר במטרה לעודד מודעות סביבתית בקרב הדור הצעיר. מלבד זאת, התפתח בעיר תחום של תיירות סביבתית - Eco-tourism, במסגרתו תיירים מגיעים לעיר ונהנים מ"סיור סולארי".

סוד ההצלחה

כאמור הניסיון להקים מפעל לייצור אנרגיה גרעינית היה הקטליזטור הראשי שהוביל להקמת התנועה הירוקה וחיפוש אחר אלטרנטיבות. בהמשך התווספו גם מדיניות פדרלית בכל הנוגע למחזור וכן מדיניות של האיחוד האירופי בכל הנוגע לצריכת אנרגיה. בנוסף, מוסדות דמוקרטיים מקומיים חזקים ומחויבות אדוקה בקרב ההנהגה המקומית הביאה ליצירת מדיניות ברורה בכל הנוגע לתחבורה, אנרגיה, מחזור ושימוש בקרקע. מעל כל אלה עומד השילוב של מערכת חברתית חזקה ומערכת סביבתית חזקה, כאשר האסטרטגיה הכוללת לפיתוח של פרייבורג תמיד הופנתה לצורכי התושבים עצמם, תוך ניסיון לצמצם נזק סביבתי.